קירור כלל-גופי ל-33 או 35 מעלות והתפתחות ייצור אנרגיה לקוי בעקבות היפוקסיה-איסכמיה מוחית חולפת בגורי חזירים (pediatrics)/ מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

מטרתו של מחקר שפורסם לאחרונה היתה לחקור את השפעותיו של קירור מערכתי דחוי ל-33°C או 35°C על התפתחות נזק מוחי לאחר פגיעת היפוקסיה-איסכמיה בקרב ילודים.
שאלות עקרוניות הקשורות לטמפרטורה האופטימלית מבחינת הגנה על המוח לאחר היפוקסיה-איסכמיה (HI) בילודים עדיין אינן פתורות. יתר-על-כן, במידה והיפותרמיה דוחה את תחילת הפעלת הקסקדה הנוירו-טוקסית ואת הפגיעה המשנית בייצור האנרגיה במוח, יתכן כי ניתן יהיה להאריך את “השלב הלטנטי”, וכך להאריך את התקופה שבה טיפולים נוספים עשויים להיות יעילים.
במסגרת המחקר חולקו באקראי גורי חזירים ל-3 קבוצות: (1) קבלת טיפול HI עם טמפרטורה רקטלית נורמו-תרמית (קבוצת HI-n; שבה 12 חיות), (2) קבלת טיפול של HI עם טמפרטורה רקטלית של 35°C (קבוצת HI-35; שבה 7 חיות), ו-(3) קבלת טיפול של HI עם טמפרטורה רקטלית של 33°C (קבוצת HI-33; שבה 10 חיות). שלוש הקבוצות עברו קירור לטמפרטורת המטרה (Trectal) במהלך 2-26 שעות לאחר ה-HI.
בדיקות magnetic resonance spectroscopy סדרתיות בוצעו במהלך 48 שעות. בנוסף נבדקה השפעת הקירור על הרגישות לכשל אנרגיה משני (שהוגדרה על-פי יחס ה- nucleotide triphosphate/exchangeable phosphate pool [או NTP/EPP] וה- phosphocreatine/inorganic phosphate [או PCr/Pi]).
בהשווה לקבוצת ה-HI-n, בקבוצת ה- HI-35וה- HI-33נמצא שלב לטנטי NTP/EPP ארוך יותר ובמהלך המחקר כולו הופיעו בהם יחסי NTP/EPP ו-PCr/Pi ממוצעים גבוהים יותר. השלב הלטנטי (PCr/Pi ו-NTP/EPP) והאנרגטיקה המוחית במוח כולו היו דומים בקבוצות ה- HI-35וה-HI-33.
לאורך תקופת ההיפורתרמיה, בהשוואה לקבוצת ה-HI-n, נשמר יחס ה- PCr/Pi בקבוצות שעברו קירור, אך יתרון זה לא נשמר לאחר חימום מחדש. בהשוואה לקבוצת ה-HI-n, בקבוצות ה- HI-35וה- HI-33 נמצא יחס NTP/EPP גבוה יותר לאחר החימום מחדש.
החוקרים מסיקים כי היפותרמיה כלל-גופית לאורך 24 שעות לטמפרטורה של 35°C או של 33°C, שבוצעה שעתיים לאחר ההחייאה, האריכה את השלב הלטנטי NTP/EPP, והפחיתה את הירידות המשניות הכוללות בערכי ה- PCr/Piוה-NTP/EPP הממוצעים במהלך 48 שעות לאחר ה-HI. הם מציינים כי הורדת הטמפרטורה מ- 35°C ל-33°C לא העלתה את יחסי ה- PCr/Piוה-NTP/EPP הממוצעים ולא האריכה עוד את השלב הלטנטי.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 5 May 2006, pp. 1549-1559

הערות עורך:

מחקר נוסף על חיות ע”מ לבדוק את משק האנרגיה בגוף בזמן קרורו ל- 33 או 35 מעלות. עדיין מנסים למצוא את התחום האידיאלי לקרר את הגוף מבלי לגרום לנזק רב מידי.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן