מונחים רפואיים בעברית: מחלת הנפילה, פרופ’ זרם פריאר

במגזין הנוכחי ובמגזין של החודש שעבר כתבנו בנושא “האפילפסיה”.הזדמנות טובה לרענן לעצמנו את משמעות המילים  “מחלת הנפילה”  “כפיון”  ומונחים קרובים נוספים.

אפילפסיה”במילון המועצה ללשון העברית מתורגמת “כיפיון”. מדוע? אני מניח כי המחלה כפויה על החולה ואין ביכולתו להימלט ממנה. המדרש במסכת שבת מספר, כי במעמד הר סיני הקדוש ברוך הוא “כפה על בני ישראל  הר כגיגית” כלומר הכריח את בני ישראל לקבל את עול התורה. מכאן, כנראה מקור המילה כפיון. שם נוסף למחלה הוא”מחלת נופלים”.

השלב הראשון במחלת האפילפסיה, החולה בדרך כלל מאבד את הכרתווהגוף נעשה נוקשה. בשלב הבא מופיעות רעידות גסות או פירכוסים. לפעמים אנחנו מדבריםעל התכווצויות, אך נכון יותר לכנות את התופעה “פירכוסים” ואת המלה התכווצות נשמור לתופעה אחרת, כפי שנראה בעוד רגע.

המלה פרכוסים מופיע גם במספר צרופים. לדוגמה פירכוסי קידה  הם  Salaam attacks  האופיינים למחלת Infantilespasms  West  syndrome  המוכרת גם בשם hypsarrythmia .

אם כן, התכווצות מהי?התכווצת היא “contraction“לדוגמא “התכווצות הרחם    contraction of the uterus וכן התכווצויות של שרירים נוספים. 

נוכל לסכם,התנועות המהירות האופייניות לאפילפסיה מוגדרות  פירכוסים ואילו התקצרות השרירים  ברחם או בכל אבר אחר, כאשר התופעה אינה אפילפטית,  מוגדרת התכווצות.

“עווית”- מלה נוספת המוזכרת בהקשרזה. עווית בדרך כלל מתורגמת “spasm“דהיינו התכווצות שרירים ממושכת. עוויתיות היא  spasticity” תופעה אופיינית לשיתוק מוחין. עווית דרכי המרה  היא  biliary colic”  ועווית כליתית  כמובן “renal colic“.יש צרופים רבים נוספים, אך לא ברור באיזו מידה הם באמת בשימוש. לדוגמה:- עווית האצבעות =  “athetosis,  עווית הסימפונות = brochospasm, עווית הצוואר = torticollis”“,  עווית  השוער = ““pylorospasm,  עווית כלי הדם = .vasospasm” ” ועווית פי הקיבה = cardiospam

נפסיק כאן –  בטרם אקבל עווית הסופרים –    writer’s cramp.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן