מתן sildenafil דרך הפה בתינוקות הסובלים מיתר לחץ-דם ריאתי עיקש של הילוד (PPHN): מחקר פיילוט אקראי וסמוי (PEDIATRICS) – מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מחקר שפורסם לאחרונה מעיד כי sildenafil עשוי להועיל בטיפול ב יתר לחץ-דם ריאתי עיקש ( PPHN) בילודים.

PPHN מופיע בכ-6.8 מתוך 1000 לידות חי. שיעור התמותה הכרוך במצב זה עומד על ערך של כ-10%-20% תוך שימוש הנשמה מלאכותית, סורפקטנט, NO, ו-extracorporeal membrane oxygenation, אך גבוה בהרבה כאשר טיפולים אלה אינם זמינים.

Sildenafil הינו מעכב פוספו-דיאסטראז מסוג 5 שמפחית באופן סלקטיבי את התנגדות כלי הדם הריאתיים. מטרת המחקר היתה לבחון את יכולת השימוש במתן sildenafil דרך הפה ואת השפעתו על האוקסיגנציה במקרים של PPHN.

במחקר האקראי השתתפו ילודים שנולדו אחרי 35.5 שבועות להריון וסבלו מ- PPHNחמור לפני גיל 3 ימים עם ערך אינדקס אוקסיגנציה (OI) מעל 25 בעת ההגעה ליחידה לטיפול נמרץ ילודים.

תמיסת ה- sildenafilהוכנה מטבליה של 50 מ”ג. המנה הראשונה (במינון 1 מ”ג לק”ג) או פלצבו ניתן באמצעות צינור אורו-גסטרי פחות מ-30 דקות לאחר החלוקה האקראית ובכל 6 שעות. רוויה באזור ה- Preductal ולחץ הדם נוטרו באופן רציף. ערך ה-OI חושב כל 6 שעות.

מדד התוצאה העיקרי היה השפעת מתן ה- sildenafil דרך הפה על האוקסיגנזציה. מתן ה-Sildenafil או הפלצבו הופסק כאשר ערך ה-OI היה נמוך מ-20 או כשלא הופיע שינוי מובהק סטטיסטית בערך ה-OI כעבור 36 שעות.

6 ילודים שנמדד בהם ערך OI גבוה מ-25 קיבלו פלצבו ו-7 קיבלו sildenafil דרך הפה בגיל חציוני של 25 שעות. כל הילודים היו חולים באופן חמור. מתן sildenafil תוך-קיבתי ומתן הפלצבו נסבלו היטב.

בקבוצת הטיפול, השתפר ערך ה-OI בכל הילודים בתוך 6-30 שעות, ובכולם נצפה שיפור יציב בערך רווית החמצן בדופק לאורך הזמן. באף אחד מהילודים בקבוצה זו לא הופיעה השפעה שניתן להבחין בה על לחץ הדם ו-6 מתוך 7 ילודים אלה שרדו. בקבוצת הפלצבו נותר בחיים 1 מתוך 6 הילודים.

החוקרים מסיקים כי מתן sildenafil דרך הפה הינו שיטת טיפול נוחה ונסבלת היטב המשפרת את ערך ה-OI בילודים הסובלים מ- PPHNחמור. דבר זה מעיד, לטענתם, על הצורך בעריכת מחקר גדול ומבוקר.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 4 April 2006, pp. 1077-1083

הערות עורך: מחקר זה עדיין בעל מדגם קטן. לא ברורה לי היעילות של מתן sildenafil דרך הפה בילודים חולים מאד, כאשר ניתן להשתמש ב- NO שהינו ספציפי יותר לריאות. הצורך היחיד במתן sildenafil נותר לדעתי בילודים עם PPHN שאין בנמצא מכשיר NO, או בעת העברת ילוד לבית חולים אחר כאשר לא ניתן להנשימו עם גז NO.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן