הרפואה בלשון העברית, פרופ’ זרם פריאר

ה”טפולה” כולל את האיברים הנמצאים בקרבת הרחם, דהיינו החצוצרה, השחלה והליגמנטים הקושרים אותם. בלועזית איברים אלה מכונים “adnexa“.  המלה adnexa’  נגזרה מהפועל הלטיני “adnectere“לקשור למשהו. השחלות והחצוצרות קשורות לרחם  והשם הלועזי  מתאר את המצב האנטומי לאמיתו.

מנין נגזר השם טפולה ? גם שם זה נבחר היטיב, לדעתי.

נתחיל בשורש ט.פ.ל.  לטפל. מה המובן של לטפל ?

אחת המובנים הראשונים של המלה “לטפל” הוא להתלוות. לדוגמא:- כתוב בתלמוד “ישראל שנטפל לו נכרי בדרך, טופלו לימינו” כלומר אם יהודי הולך בדרך ואיש נוכרי מתלווה אליו, היהודי  צריך ללוותו מצד ימינו”.כאשר אנחנו מטפלים בחולה, אנחנו מתלווים אליו ועוקבים אחרי מצבו עד שיבריא.  כאשר אנחנו נותנים “טיפול” אנחנו מעניקים לווי והשגחה עד שהטיפול ישיג את מטרתו. המקרא אינו משתמש במלה ל”טפל” אלא במלה ל”רפאות”.  כאשר אדם אחד מכה את רעהו התורה קובעת: “את שבתו ייתן ורפא ירפא” זאת אומרת המכה חייב לפצות את המוכה עבור הזמן שהיה חולה ולא מסוגל לעבוד, וכן הוא חייב לשלם עבור הטיפולים עד שהבריא לגמרי. 

אם לטפל משמעותו האוריגינלית היא ללוות,  קל להבין גם את המונח “טפיל” כי “טפיל” הוא בעל חיים או צמח, השוכן על גופו או בתוך גופו של בעל חיים או צמח אחר, וניזון ממנו. הטפיל מלווה  את המארח ונדבק אליו.

כאשר טפיל נצמד לגוף של מארח, המארח הוא העיקר והטפיל בעל חשיבות פחותה יותר, הטפיל הוא טפל.

נסיים במלה הארמית:-  “טפליא” . מי הם טפליא ?  “טפליא” הם תינוקות.למה נקראים “טפליא” ? כי הם מתלווים להורים. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן