לשון כבולה

הלשון מחוברת לרצפת הפה ברירית היורדת מהחלק התחתון של הלשון.

הריריתהיורדת מכונה פרנולום.כאשר הפרנולום קצר מדי, מתוח מדי או עבה מדיהמצב נקרא Tongue tie  באנגלית, והאקדמיה ללשון העברית הטביעה את המושג “לשון כבולה”. 

הנושא של לשון כבולה, לוטה בערפל, ועד היום הופיע רק מאמר אחד המתיימרלבדוק את הנושא בצורה מדויקת. המאמר לפנינו מנסה לסכם את הידוע לנו בנידון.

בתחילה מביא המאמר ציטוטים מהספרות החל משנת 1940 ,המציין  כי המחברים  לא ראו לשון שהייתה כבולה במידה כזו שהיה  צורך לחתוך את הפרנולום. רוב הכותבים מסכימים לדיעה זו, אך ביניהם כאלה שסברו כי לשון כבולה הינה  תופעה נדירה מאד,הדורשת תיקון לפעמים.

לאחר דיון נרחב נמצא תיאור של הספרות הקיימת.

1  תוארו מקרים בודדים, בהם לשון כבולה הפריעה לתהליך מציצה מהשד או אפילו 

     מהבקבוק.

2   חיתוך  הפרנולום, פעולה יחסית פשוטה, וביילוד אפשר לבצע אותה ללא  הרדמה.    

     הכותבים מסכמים כי דרוש ניסיון  כדי לאמוד את עומק החתך, ורצוי שהמנתח  יהיה מנוסה..

3  ישהצדקה לניתוח של הפרנולום כאשר ניתן לצפות שהניתוח ישפר את יכולת היניקה 

      והאכילה.

4   בבדיקה השגרתית של היילוד אין צורך לבדוק את הלשון. אם וכאשר מתעוררים קשיים 

      בתחילת ההנקה, אזי יש לקחת בחשבון את האפשרות של לשון כבולה.  

5   שכיחות התופעה אינה ידועה

הערת העורך : נראה שאנחנו עדיין במשבצת הראשונה. המסקנות אינן מזכירות הפרעות בדיבור בכלל, ונראה שאין קשר בינן לבין לשון כבולה.  

המאמר הופיע בעיתון Archives of Disease in childhood   מחודש דצמבר 2005    


Tongue tie

Hall DMB, Renfrew MJ.               

Arch Dis Child  2005;90:1211-15

     

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן