Clostridium sordellii toxic shock syndrome לאחר הפסקת הריון עם מפיפרסטון ומיזופרוסטול, פרופ’ דניאל זיידמן, עורך מדור גינקולוגיה

פרופ’ זיידמן הוא מנהל יחידת המחקר, אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

מאז התחלת השימוש במפיפרסטון (MIFEPRISTONE ) ומיזופרוסטול (MISOPROSTOL ) בארה”ב בספטמבר 2000 דווחו למינהל התרופות והמזון FDA)) בארה”ב ארבעה מקרי תמותה מאלח דם (ספסיס) שאירעו בקליפורניה.  מקרה תמותה נוסף מספסיס  דווח בעת ניסוי קליני בקנדה בשנת 2001.

החיידק האנאירובי, גראם-חיובי, הנדיר מאד Clostridium sordellii זוהה כמקור לזיהום בשלושת מקרי התמותה הראשונים.  החיידק תואר בעבר כגורם לpregnancy-associated toxic shock syndrome (J Clin Pathol. 1997;50(3):259-60).

מחולל המחלה בשני המקרים האחרים נותר לא ידוע.  יש לציין שכל המקרים אירעו בקרב נשים שטופלו עם פרוטוקול, שלא אושר ע”י ה- FDA, בו ניטלת באופן פומי רק טבלית אחת של 200 מ”ג מפיפרסטון וכעבור 36-48 שעות השמה בנרתיק של 4 טבליות מיזפרוסטול. 

מהלך הזיהום היה לא טיפוסי בכל חמשת המקרים.  לא הוכח קשר סיבתי בין התרופה, או הפרוטוקול שלא אושר ע”י ה- FDA, לבין מקרי המוות (Contraception. 2005;71(3):161).  אך ה- FDA ממשיך לבדוק אפשרות של זיהום המוצר עם  C. sordellii   

בעקבות מקרים אלה קרא ה- FDA ב- 20 ביולי, 2005, לרופאים לגלות עירנות גבוהה לאפשרות של ספסיס בחולות שעוברות הפלה תרופתית ופונות עם general malaise (כולל חולשה, בחילות, הקאות או שלשולים) עם או ללא כאבי בטן, וללא חום או סימנים אחרים של זיהום, 24 שעות לאחר קבלת מיזופרוסטול.  הומלץ לבצע ספירת דם על מנת לאבחן אפשרות של זיהום חבוי ומתן מיידי של אנטיביוטיקה שיעילה כנגד חיידקים אנאירוביים כמו C. sordellii, עם אישור נוכחות זיהום.

יש לזכור שבארה”ב טופלו עד מועד הדיווח למעלה מ- 460,000 נשים, כך שהסיכון לספסיס הינו נמוך מאד, כאחד ל- 100,000.  בהתאם לכך ה- FDA אינו ממליץ על מתן מונע של אנטיביוטיקה, זאת מאחר ויש חשש לתופעות לוואי והתפתחות זנים עמידים.  כמו כן, טרם נקבע איזו אנטיביוטיקה יעילה כטיפול מונע.

ה-  Planned Parenthood Federation of America, נותן השרות הגדול ביותר של מפיפרסטון בארה”ב, ניסה לאחרונה להעריך את בטיחות הטיפול עם מפיפרסטון (Contraception 2005;72:175-8).  הם מצאו כי בקרב 134,844 נשים שטופלו במרפאותיהם אירעו שניים מתוך חמשת מקרי המוות בשל ספסיס שדווחו בארה”ב, קרי שכיחות מקרי תמותה של 1.5 ל- 100,000 ( Poisson 95% CI 0.2, 5.2).  שיעור הסיבוכים הכללי היה 2.2 ל- 1000 נשים (95% רווח סמך 1.9-2.5), כאשר הסיבוך העיקרי היה דמם כבד. 

מסקנת החוקרים הייתה כי השימוש במפיפרסטון בטוח, עם שיעור נמוך של סיבוכים בשימוש קליני שגרתי. שיעורי התחלואה והתמותה של טיפול זה נמוכים באופן ניכר בהשוואה להריון ולידה (Contraception 2005;72:175-8).

בעקבות פרסום האזהרה לרופאים על ידי מנהל התרופות והמזון FDA)) בארה”ב, ביחס למקריים לא שגרתיים אלה, נמתחה ביקורת על ה- FDA מפי מומחים רבים בשל המגמה השלילית שבהודעה, זאת למרות שכלל לא הוכח עדיין כי שימוש במפיפרסטון כרוך בסיכון יתר לזיהומים.  במאמר מערכת בעיתון היוקרתי The Lancet ציינו העורכים כי האזהרה של ה- FDA, ובעיקר התזמון שלה בסמוך למועד הגשת חוק ע”י סנטורים שמבקשים לאסור את השימוש בתרופה בארה”ב, הינו פוליטי ו- “serve only to blur the lines between science and politics” (Lancet 2005;366:344).        

נראה כי על פי כל הנתונים שהצטברו עד כה שהשימוש בהפסקת הריון תרופתית עם מפיפרסטון ומיזופרוסטול הינה מהטיפולים הבטוחים ביותר שמצויים בשימוש (Contraception. 2005;71(3):161 ) .

עם זאת מן הראוי שהרופאים יכירו את תופעת הלוואי החמורה והנדירה של ספסיס עם הופעה לא טיפוסית שתוארה עד כה במקרים ספורים שנאספו ע”י המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC).


Centers for Disease Control and Prevention (CDC)., Clostridium sordellii toxic shock syndrome after medical abortion with mifepristone and intravaginal  misoprostol–United States and Canada, 2001-2005., MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2005 Jul 29;54(29):724.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן