סמני דלקת חוזים את הסיכון להופעת מחלת לב כלילית בגברים ובנשים (NEJM)

כמה מחקרים בדקו בו-זמנית את תפקידם של רצפטורי TNF-אלפא מסיסים מסוג 1 ומסוג 2 (הקרויים sTNF-R1 ו-sTNF-R2), של C-reactive protein ושל interleukin-6 כחזאים של ארועים קרדיווסקולרים. ערכם של סמני דלקת אלה כחזאים בלתי-תלויים נותר שנוי במחלוקת.

במחקר נבדקו רמות ה-sTNF-R1, sTNF-R2, interleukin-6, וה-C-reactive protein בפלסמה כסמני סיכון למחלת לב כלילית בקרב נשים שהשתתפו ב-Nurses’ Health Study וגברים שהשתתפו ב-Health Professionals Follow-up Study תוך ביצוע אנליזת מקרה-ביקורת. 239 נשים ו-265 גברים מתוך הנבדקים שנתנו דגימות דם ושלא סבלו ממחלה קרדיווסקולרית בתחילת המחקר,עברו התקף לב לא סופני או שהופיעה בהם מחלת לב סופנית במהלך תקופות המעקב במחקרים שנמשכו 8 שנים ו-6 שנים, בהתאמה. למחקר נבחרו נבדקי ביקורת מתאימים מבחינת גיל, סטטוס עישון, ותאריך לקיחת דגימת הדם, ביחס של 2:1.

לאחר התאמה לגורמים שונים, נמצאו רמות גבוהות של interleukin-6 ושל C-reactive protein קשורות משמעותית לסיכון מוגבר לחלות במחלת לב כלילית בשני המינים, ואילו רמות גבוהות של רצפטורי TNF-אלפא מסיסים נמצאו משמעותיות רק בנשים. התאמה נוספת לגורמים שונים הקשורים בליפידים או שאינם קשורים בהם החלישה את כל הקשרים: רק רמות ה-C-reactive protein נותרו משמעותיות. ערך ה-RR בקרב כל הנבדקים היה 1.79 בקרב אלו שבהם נמצאו רמות C-reactive protein של 3.0 מ”ג לליטר ומעלה, בהשוואה לאלו שבהם נמצאו רמות נמוכות מ-1.0 מ”ג לליטר (95%CI, 1.27-2.51; ערך P למגמה <0.001). התאמה נוספת לנוכחות או העדר סוכרת ויתר לחץ דם הפחיתה באופן מתון את ערך ה-RR ל-1.68  (95%CI, 1.18-2.38; ערך P למגמה  = 0.008).

החוקרים מסיקים כי רמות מוגבהות של סמני דלקת, בעיקר של C-reactive protein, מעידות על סיכון מוגבר לחלות במחלת לב כלילית. למרות שרמות השומנים בפלסמה נמצאו בקשר חזק יותר עם סיכון מוגבר בהשוואה לסמני הדלקת, רמת ה-C-reactive protein המשיכה להיות תורם משמעותי בחיזוי מחלת לב כלילית.


NEJM. 351:2599-2610

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן