פוטנציאל למגפה שיגרום וירוס שפעת העופות H9N2

חוקרים טוענים כי וירוס הגורם לשפעת עופות ושכיח בתרנגולות בשווקים של הונג-קונג עלול לעבור מוטציה ולהפוך לוירוס המועבר בקלות לבני-אדם וכך להוביל למגפת השפעת הבאה.

במחקר שנערך בין השנים 2001-2003 מצאו החוקרים את וירוס ה-H9N2 בכ-2% מהתרנגולות.

אחד המיקרוביולוגים מאונבריסטת הונג-קונג, Leo Poon, מסביר כי H9N2 נפוץ באזור הגאוגרפי המדובר, דבר המגדיל את הסיכוי של וירוס זה לעבור למינים אחרים ולהפוך לתת-סוג חדש של שפעת המסוגל להדביק בני-אדם.

הוא מסביר כי לבסוף, יופיע זן חדש שעלול לגרום למגפה, אך איננו יודעים מתי ואיפה, אך ביצוע מעקב טוב יותר עשוי לסייע בדחית התרחשות אסון כזה. הוא היה אחד החוקרים בצוות שערך את המחקר.

וירוס ה-H9N2 שונה מהזן H5N1 שהופיע בחלקים גדולים של אסיה מוקדם יותר השנה, וגרם למותם של 24 בני-אדם, ולהשמדתם של יותר מ-100 מיליון עופות.

H9N2 התגלה בחזירים ולפחות ב-3 בני-אדם מאז שנת 1999 בהונג-קונג. שיעור התמותה שהוא גורם נמוך מזה שגורם H5N1, אך דבר זה מעיד גם כי ישנה סבירות גבוהה יותר להעברתו בין מינים ולהפיכתו לקטלני יותר.

Poon מסביר כי רוב העופות שנדבקים אינם מתים, ולכן הוירוס יכול לעבור ביתר קלות לחזירים, המהווים כלי-קיבול לערבוב וירוסים וליצירת מוטציות בהם. הוא מוסיף כי במידה ותתרחש מוטציה והוירוס יועבר לבני-אדם, הוא יהיה אלים יותר.

חזירים יכולים להדבק בוירוסים ממגוון מיני בעלי-חיים אחרים, כמו ברווזים ובני-אדם, בו-זמנית. במידה וזה יקרה, יתכן שיתרחש שינוי של ההרכב הגנטי ויווצר וירוס חדש שעלול להיות קטלני לבני-אדם.

מדענים טוענים כי מגפת שפעת גדולה מתרחשת מדי 30-35 שנים. המגפה הקטלנית ביותר במאה השנים האחרונות היתה מגפת השפעת הספרדית שהתרחשה בין השנים 1918-1919, וגרמה למותם של 20-50 מיליון בני אנם ברחבי העולם, כולל 500,000 בני-אדדם בארצות-הברית.

מקורו המדויק של זן אלים זה איננו ידוע עד היום, אך סוברים שהוא הגיע מעופות בר.

סוברים כי מקורו של הוירוס העומד מאחורי התפרצות השפעת הגדולה האחרונה, מגפת הונג-קונג שהתרחשה בשנת 1968, הוא מעופות-מים פראיים, כמו ברווזים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן