acetaminophen קשור לירידה קלה בתיפקוד הכליות (Arch Intern Med)

תוצאות אנליזה שפורסמה לאחרונה מעידות כי שימוש באספירין או בתרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAIDs) לאורך החיים איננו גורם לירידה בתיפקוד הכלייתי, אך acetaminophen מגדיל במעט את הסיכון לכך.

החוקרים מסבירים כי השימוש במשככי כאבים שכיח ועלול לפגום בתפקוד הכלייתי, ואולם, מידע פרוספקטיבי מוגבל בלבד זמין אודות ההשפעות ארוכות הטווח של האספירין, ה-NSAIDs האחרים וה-acetaminophen על תפקוד הכליות.

1,697 נשים שהשתתפו במחקר ה-Nurses’ Health מילאו שאלונים אודות השימוש באספירין, ב-NSAIDs וב-acetaminophen לאורך חייהן ונתנו דגימות דם בשנת 1989 ובשנת 2000. רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים שימשה לקבוע את ערך ה-OR להתפתחות התוצאה העיקרית של שינוי בקצב הסינון הגלומרולרי (GFR) המשוער במהלך 11 השנים, בהתבסס על צריכת משככי כאבים לאורך החיים.

ערך ה-GFR המשוער הממוצע פחת מערך של 17 + 88 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע בשנת 1989, לערך של 17 + 79 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע בשנת 2000. בתחילת המחקר, או כעבור 11 שנים, לא נמצאו הבדלים עקרוניים ברמות ה-GFR המשוערות או הבלתי-מותאמות בקרב קטגוריות הצריכה של שלושת סוגי משככי הכאבים לאורך החיים.

השימוש באספירין וב-NSAID לא נמצא קשור בסיכון מוגבר לירידה בערך ה-GFR. אולם, השימוש ב-acetaminophen נמצא קשור לסיכון מוגבר לירידה ב-GFR של 30 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע לפחות (ערך P של הנטיה = .01) ולירידה בשיעור של 30% לפחות בערך ה-GFR (ערך P של הנטיה < .001). בקרב נשים הצורכות יותר מ-3,000 גרם של acetaminophen ערך ה-OR לירידה השיעור של 30 מ”ל לדקה ל-1.73 מטר מרובע בערך ה-GFR עמד על 2.04 בהתאמה רבת משתנים (95%CI, 1.28-3.24) בהשוואה לנשים שצורכות פחות מ-100 גרם.

החוקרים כותבים כי צריכה גבוהה יותר של אספירין ושל NSAIDs לאורך החיים לא נמצאה קשורה לירידה בתפקוד הכלייתי, אך שימוש מוגבר ב-acetaminophen עלול להגדיל את הסיכון לאובדן תפקוד הכליות. הם מוסיפים כי נראה שהסיכון האבסולוטי לירידה בתפקוד הכליות, אפילו בשל צריכה מוגברת של משככי כאבים לאורך החיים, הוא קטן.

מגבלות המחקר כוללות חוסר יכולת לאמת את הדיווח העצמי על השימוש במשככי הכאבים, חסר מידע אודות זמן השימוש עבור מספר הטבליות שנלקחו לאורך החיים לפני איסוף דגימת הדם הראשונה, תקופת מעקב קצרה מכדי לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של השימוש במשככי הכאבים, מעט מדי נשים שבהן נמצא תפקוד כלייתי ירוד באופן ניכר נכדי לקבוע האם מחלה כלייתית דרושה להופעת תופעות הלוואי של משככי הכאבים, חסר מידע אודות התוויות השימוש במשככי הכאבים בעבר, ובחירת נוסחה המשפיעה על ניתוח התוצאות לחישוב ה-GFR.

החוקרים כותבים כי לכל אחד ממשככי הכאבים תופעות לוואי אפשריות שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה אודות הצורך בשימוש במשכך הכאבים ובעת הבחירה בינהם. הם מסכמים כי מחקרים עתידיים צריכים לבדוק האם משככי כאבים אלה משפיעים על שיעור הירידה בתפקוד הכלייתי בקרב חולים במחלת כליות.  

Arch Intern Med. 2004;164:1519-1524

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן