טיפול בפרגוליד בחולי פרקינסון מעלה את הסיכון למחלת לב מסתמית (Lancet )

טיפול בחולי פרקינסון באמצעות פרגוליד (Pergolide, Celance ) נמצא כקשור למחלת לב מסתמית. במאמר שהתפרסם עוד באפריל 2004 בלנצט, בחנו החוקרים את הקשר בין שימוש בתרופות אלה לבין מחלת לב מסתמית.

המחקר עקב באמצעות בדיקת אקוקרדיוגרפיה אחר 78 חולי פרקינסון שטופלו באמצעות פרוגליד ו-18 מטופלים אשר טרם טופלו ע”י תרופות מנגזרת הארגוט-דופמין, כקבוצת ביקורת. נעשה שימוש בשיטת ניקוד לתפקוד המסתם שנעה בטווח של בין 1 (פגיעה מוכחת במסתם) לבין 4 (אין עדות לפגיעה).

לגבי המסתם המיטרלי נעשתה גם מדידת שטח מוצל (tenting distance ). כמו כן נבדק לחץ דם סיסטולי תוך ריאתי מתוך ה- tricuspid regurgitant jet .

מתוצאות המחקר עולה שמחלת לב מסתמית הייתה קיימת בקרב 33% מהמטופלים בקבוצת הפרגוליד, ו-0% בקבוצת הביקורת. התוצאה הייתה מובהקת עם p=0.0025 .

מדד מחלה מסתמית של 1 או 2 היה קיים בקרב 19% מהמטופלים, וללא עדות כאמור בקבוצת הביקורת.

המרחק המוצל  (tenting ) והשטח המוצל בקבוצת החולים המסתמית היה 1.08ס”מ, ו- 2.39 ס”מ בריבוע, לעומת מרחק של 0.63 ס”מ ושטח של 1.39 ס”מ בריבוע בקבוצת הביקורת.

כן נמצא קשר מובהק בין המינון המצטבר של הפרגוליד והשטח המוצל של המסתם המיטרלי. לחץ הדם התוך ריאתי היה 39.3 מ”מ כספית בקבוצות המינון הגבוה, ו-38.5 מ”מ כספית בקבוצת המינון הנמוך (p=0.76 ) ו-31 מ”מ כספית בקבוצת הביקורת. (עם p=0.02 בהשוואה לכלל המטופלים שקיבלו פרגוליד).

ב-6 מטופלים הטיפול בפרגוליד הופסק בגלל המחלה המסתמית.

החוקרים מסכמים שתופעת מחלת לב מסתמית הקשורה לטיפול בפרגוליד אינה נדירה, ושעל הרופאים המטפלים להיות עירניים לאפשרות זו ולשקול העברת מטופלים לתרופות שאינן בקבוצת הארגוט במקרה ויש חשש להתפתחות מחלה מסתמית.

Lancet 2004; 363: 1179-83

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן