מחקר מצביע על חשש שגלוקוקרוטיקוידים הם גורם סיכון לאי ספיקת לב בחולים מבוגרים (Heart )

התוצאות של ניתוח מקרה שבחן אירועים קרדיווסקולרים ומוחיים הקשורים לשימוש בגלוקוקרוטיקוידים המתפרסם החודש ב-Heart מצביעות על סיכון יחסי של 1.25 למטופלים אשר אי פעם עשו שימוש בקבוצת תרופות זו .

בניתוח זה בוצעה ניתוח מידע של אוכלוסייה אשר אופיינה בגיל מעל 50 ואשר קיבלה לפחות מירשם אחד של תרופה מקבוצה הגלוקוקרוטיקוידים. מתוך קבוצה זו אותרו נתונים על למעלה מ-50,000 מטופלים עם היסטוריה של אירוע לב איסכמי, שבץ איסכמי או TIA . על בסיס מידע זה בוצע חישוב סיכון יחסי של שימוש בקורטיקוסטרואידים בהשוואה לקבוצת ביקורת דומה של מטופלים שלא השתמשו בקורטיקוסטרואידים.

עוד נמצא ששימוש נוכחי היה קשור ליחס סיכון גבוה במיוחד של 2.66 לאי ספיקת לב ושל 1.2 ל- IHD .

רמות הסיכון היו קשורות גם לקיומן של מחלות נוספות ברקע: הסיכון היחסי לאי ספיקת לב היה משמעותי בכל הקבוצות שעשו שימוש בקורטיקוסטרואידים, אך בלט במיוחד בקבוצה שסבלה גם מ-COPD .

עם זאת הסיכון היחסי למחלת  לב איסכמית כתוצאה משימוש בגלוקוקוריטקודים לא היה גבוה יותר בקרב מטופלים שלא סבלו מדלקת פרקים שגרונית או מחלת ריאות.

המחברים מסכמים: גלוקוקריטיקואידם אורליים מהווים גורם סיכון לאי ספיקת לב.

עם זאת מסתייגים הכותבים ומציינים שמימצא זה מתבסס על מידע התבוננותי בלבד, ורק מחקר התערבותי רנדומלי ומבוקר של שימוש בקורטיקוסטרואידים בהשוואה לתרופות מקבילות יכול להציג את ההבדל בסיכון הקרדיווסקולרי בין קבוצות התרופות השונות.

במאמר מערכת ב-Heart מציינים העורכים שלמרות שתוצאות המחקר מעוררות מחשבות ומעלות היפותזיות אפשריות הרומזות על כך ששימוש בגלוקוקורטיקואידים מהווה גורם סיכון לאי ספיקת לב, אין עדיין מקום לבצע שינוי בהנחיות ובפרקטיקה הקלינית.  

Heart 2004;90:859-865,829-830.  (אבסטרקט)

לדיווח ב-druginfo

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן