חשש לפאנאנדמיה של וירוס שפעת קטלני (Nature)

בדיווח מה-8 ביולי טוענים חוקרים שלזן של וירוס השפעת הפתוגני H5N1, שיכולתו לגרום למוות בבני אדם הוכחה בתאילנד ובויטנאם, יש פוטנציאל להפוך לפאנאנדמי. “בדרום סין כבר קיימת אנדמיה של הוירוס ושלטונות הבריאות מתקשים בארדיקציה שלו” הם הוסיפו.

לטענת אחד החוקרים הדרכים שיש לנקוט על מנת למנוע התפשטות של נגיף השפעת H5N1 כוללות הפחתת המגע עם עופות חיים וחיסון האוכלוסיה כנגד נגיפי השפעת הנוכחיים H3N2 ו-H1N1 על מנת למנוע reassortment בין הזנים.

החוקרים השוו את זן ה-H5N1 שבודד מעופות באינדונזיה, תאילנד וויטנאם ואת זה שבודד מבני אדם בתאילנד וויטנאם לנגיפים שבודדו במעקב בשווקי עופות חיים ב-4 מחוזות בסין בין השנים 2000-2004.

החוקרים מצאו שלכל הזנים שגרמו להתפרצות של שפעת במהלך סוף 2003 ותחילת 2004 במחוזות הללו היה המגלוטינין (HA) מגנוטיפ Z. ניתוח הגנוטיפים של הוירוס הראה שהוירוס מגנוטיפ Z עשוי להמשיך ולהשתנות באמצעות reassortment או מוטציות ולהשיג וירולנטיות גבוהה יותר.

כל זני הגנוטיפ Z של הוירוס, הן בעופות והן בבני אדם, שבודדו בתאילנד וויטנאם הכילו Asp 31 בחלבון ה-M2, עובדה המצביעה, לדברי החוקרים, על עמידות כנגד amantadines, מהתכשירים הנפוצים לטיפול בשפעת.

“זן ה-H5N1 הוא כעת אנדמי בעופות באסיה וקיימת סכנה מוחשית וארוכת טווח לכך שהוא יגרום פאנאנדמיה בבני אדם” סיכמו החוקרים והדגישו את החשיבות שיש להשתלטות מהירה על התפרצויות של הנגיף בעופות באסיה. כמו כן הם ציינו שבביה”ח צריכים להיות כלים דיאגנוסטים לא רק כנגד הזנים הקיימים כיום בבני אדם אלא גם לגילוי זנים של וירוס השפעת שהופיעו לאחרונה בעופות כמו H5N1 או H9N2.      

Nature 2004;430:209-213

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן