חוקרים ערכו מחקר מבוקר נרחב, שהשווה טיפול תרופתי אופטימלי בתוספת cardiac-resynchronization עם קוצב, טיפול תרופתי בתוספת קוצב-דפיברילטור, וטיפול תרופתי בלבד, בחולים עם אי ספיקת לב מתקדמת ו- intraventricular conduction delays.
הטיפול התרופתי בכל הקבוצות כלל שילוב של משתנים, מעכבי ACE, חסמי בטה, וספירונולקטון, מלבד במקרים בהם אחת התרופות לא נסבלה על ידי החולה. תרופות אחרות דוגמת דיגוקסין ניתנו לפי שיקול דעתם של המטפלים.
השתלת הקוצב היתה מוצלחת ב- 87% מהחולים, והשתלת הקוצב-דפיברילטור מוצלחת ב- 91% מהחולים. שיעורי התמותה על רקע סיבוכים של ההשתלה היו 0.8% ו- 0.5%, בשתי הקבוצות בהתאמה. שיעורי תמותה 30 ימים לאחר תחילת הטיפול היו דומים; 1.0% בקבוצת הקוצב, 1.8% בקבוצת הקוצב-דפיברילטור, ו- 1.2% בקבוצת הטיפול התרופתי.
לאחר שנה, השיעור המשולב של תמותה כללית ואשפוזים מכל הסיבות, היה 56% בקבוצת הקוצב, 56% בקבוצת הקוצב-דפיברילטור, ו- 68% בקבוצת הטיפול התרופתי. שיעורי תמותה ואשפוזים על רקע לבבי לאחר שנה היו 45%, 43% ו- 60%, בהתאמה.
שיעור התמותה מכל הסיבות לאחר שנה עמד על 19% בקבוצת הטיפול התרופתי. בחולים בהם הושתל קוצב נרשמה הפחתה של 24% בסיכון למוות, ובחולים בקבוצת הקוצב-דפיברילטור הפחתה של 36% בסיכון למוות.
בחולים עם קרדיומיופתיה שאינה איסכמית, השתלת הקוצב-דפיברילטור הביאה להפחתה של 50% בסיכון למוות מכל הסיבות, בהשוואה למטופלים בתרופות בלבד. השתלת קוצב הביאה להפחתה יחסית של 9% בסיכון זה. בחולים עם קרדיומיופתיה איסכמית, השתלת קוצב או קוצב-דפיברילטור, הביאו לשיפור בלתי מובהק סטטיסטית. השתלת קוצב הביאה להפחתה של 34%, והשתלת קוצב-דפיברילטור להפחתה של 40% בסיכון למוות או אשפוז על רקע אי ספיקת לב, בהשוואה לקבוצת הטיפול התרופתי.
בחולים נבחרים עם אי ספיקת לב על רקע קרדיומיופתיה מורחבת, טיפול רה-סינכרוניזציה לבבי בעזרת קוצב מביא לשיפור במהלך המחלה ובפרוגנוזה, וקוצב-דפיברילטור יכול להביא להפחתה נוספת בתמותה של חולים אלו, כותבים המחברים.
NEJM 2004;350:2140-2150
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!