טיפול ב-Atorvastatin משפר את תפקודי הכלייה בחולים הסובלים ממחלת לב כלילית (J Clin Pathol)

חוקרים מדווחים שטיפול ב- Atorvastatin (lipitor) הביא לשיפור בתפקודי הכליה בחולים הסובלים ממחלת לב כלילית (CAD). תוצאות אלה עלו מתוך ניתוח הנתונים של תת-קבוצה ממחקר ה- Greek Atorvastatin and Coronary Heart Disease Evaluation (GREACE).

החוקרים בדקו את תפקודי הכליה של חולים הסובלים מ-CAD אשר קיבלו טיפול ב- atorvastatin בהשוואה לתפקודי הכליה בחולים דיסליפידמים שלא קיבלו טיפול. סה”כ השתתפו במחקר 1,600 איש.

בתחילת המחקר לכל הנבדקים היו רמות קריאטינין בתוך הנורמה (פחות מ-115 µmo/ 13 mg/L). בקרב 704 החולים שלא קיבלו טיפול בסטטינים חלה ירידה של 5.2% בפינוי הקריאטינין. לעומתם בקרב החולים שקיבלו טיפול כלשהו בסטטינים כחלק מהטיפול הקבוע שלהם (n=97) נצפתה עליה של 4.9% בפינוי הקריאטינין וב-783 החולים שקיבלו atorvastatin חלה עלייה של 12%  בפינוי הקריאטינין (מובהק סטטיסטית).

לאחר התחשבות ב-25 גורמי סיכון לארועים שונים של CAD חישבו החוקרים שעל כל עליה של 5% בפינוי הקריאטינין ה- hazard ratio עומד על 0.84 (מובהק).

מהממצאים הסיקו החוקרים שבניגוד לחולי CAD עם תפקודי כליה נורמליים בהתחלה, שלא קיבלו טיפול כנגד דיסליפידמיה, אשר סבלו מהדרדרות בפינוי הקריאטינין לאורך תקופה של 3 שנים, טיפול ב- atorvastatin מנע את ההדרדרות הזו בתפקודי הכליה והפחית מגורמי הסיכון של המחלה.

הקשר בין דיסליפידמיה וגלומרולוסקלרוזיס נידון במאמר מערכת בנושא בו נטען שהדימיון הגדול בין התהליך האתרוסקלרוטי לבין גלומרולוסלקוזיס עשוי לספק את ההסבר לכך שטיפול בסטטינים עשוי להשפיע גם על הכליה. “הממצאים מחזקים את ההצדקה שבשימוש בסטטינים לטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת כליות כרונית על מנת להגן הן על הכליה והן על הלב” ציינו הכותבים.      

J Clin Pathol. 2004;57:673-674, 728-734

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן