עישון פסיבי מעלה את הסיכון למחלות לב בכ-50% ביחס לאי חשיפה (BMJ )

לפי מחקר המתפרסם ב-BMJ הסיכון של עישון פסיבי גבוה ממה שנהוג היה להעריך עד כה. במחקר פרוספקטיבי זה המבוסס על מחקר הלב הבריטי נאספו נתוני עישון ודוגמאות דם מ-4729 משתתפים בין השנים 1978 -1980 שבהם נבדקו רמות ה-cotinine שלהם.

המימצאים העיקריים שנבחנו היו מחלות לב מרכזיות ואירועי שבץ (קטלניים ולא קטלניים) במשך 20 שנות מעקב.

קבוצת הנבדקים אשר ציינה שלא עשנה (2,105 נבדקים) ואשר ריכוז הקוטינין שלהם היה נמוך מ-14.1 נ”ג/מ”ל חולקו ל-4 קבוצות שוות לפי ריכוז הקוטינין.

הסיכון היחסי למחלת לב קורונרית בקבוצה השנייה (0.8-1.4 מ”ג/מ”ל) בהשוואה לראשונה (מתחת ל-0.7 נ”ג/מ”ל) היה 1.45. בקבוצות השניה והשלישית (1.5-2.7 ו-2.8-14  בהתאמה) הסיכון היחסי בהשוואה לקבוצה הראשונה היה 1.49 ו-1.57 בהתאמה.

הסיכון היחסי למחלת לב קורונורית היה גבוה יותר בתקופות הראשונות של המעקב בקבוצה של בין 0.8-14 ביחס לקבוצה של פחות מ-0.7 נ”ג/מ”ל: 3.73 ב-5 השנים הראשונות, ו-1.95 ב-5 השנים הבאות. נמצא גם קשר עקבי עולה בין ריכוז קוטינין ואירועי שבץ.

בסה”כ מסכמים החוקרים שאנשים עם ריכוזים גבוהים, היינו חשופים יותר לעישון פסיבי נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות לב של 50% בהשוואה לאנשים שנחשפו פחות לעישון.

מחקרים קודמים העריכו שעישון פסיבי מעלה את הסיכון ב-25%-30% בלבד. החוקרים קובעים שהסתמכות במחקרים על דיווח של בן זוג מעשן או לא אינם מציגים את התמונה המלאה של סיכון הכרוך בעישון פסיבי.

למאמר ב-BMJ 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן