רופקוקסיב (ויוקס) מעלה את הסיכון לעלייה בלחץ דם ובצקות במטופלים הסובלים מ-RA או אוסטיאוארתריטיס בהשוואה לסלקוקסיב (Journal of Rheumatology )

ע”פ מחקר המתפרסם  ב-Journal of Rheumatology , רופקוקסיב – rofecoxib (ויוקס) קשור לפגיעה ביציבות בלחץ דם ולהופעת בצקות במטופלים עם דלקת פרקים שגרונית או אוסטיאוארתריטיס.

למסקנות אלה הגיעו החוקרים לאחר ניתוח נתונים של 8,538 מטופלים, אשר לאחר התאמה: 


  •  בהשוואה למטופלים שלא השתמשו ברופקוקסיב, מטופלים בתרופה זו (אך לא בסלקוקסיב או ב-NSAIDs ) סבלו בשיעור גבוה יותר מבצקות (23.3% לעומת 18% ). בהשוואה לסלקוקסיב יחס הסיכון היחסי של רופקוקסיב לפתח בצקות היה 1.33 .

  • במטופלים ללא יתר לחץ דם, השימוש בסלקוקסיב או NSAIDs לא סלקטיבי לא היה קשור בעלייה בלחץ דם, אך ברופקוקסיב הסיכון היחסי לעלייה בלחץ דם היה 2.08

  • מבין המטופלים עם יתר לחץ דם, השימוש ברופקוקסיב היה קשור לסיכון גבוה יותר לעלייה בלחץ דם, בהשוואה למטופלים שלא השתמשו ברופקוקסיב – יחס סיכון יחסי של 1.55 . גם כאן,  במטופלים בסלקוקסיב או ב-NSAIDs לא נמצאה עלייה בסיכון. יחס הסיכון היחסי של משתמשי רופקוקסיב בהשוואה לסלקוקסיב לעלייה בלחץ דם היה 1.21 .

  • החוקרים מציינים שמחקרים נוספים שבדקו תופעות לואי בשימוש ברופקוקסיב הראו שמטופלי רופקוקסיב הם בסיכון גבוה יותר של בין פי 2.16 ל-3.82 לפתח בצקות או עלייה בלחץ דם מאשר מטופלי סלקוקסיב. 

  • עם זאת מדגישים החוקרים ששימוש בכל NSAIDs מכל סוג, מחייב מעקב אחר אפשרות של עלייה בלחץ דם ובצקות.

במאמר המערכת מבקרים העורכים מס’ אספקטים של המחקר, אך הייתה הסכמה לכך שבקרה קפדנית של לחץ דם בחולים המשתמשים באופן כרוני ב-NSAID היא המלצה טיפולית נכונה.

J Rheumatol 2004; 31: 1143-1151, 1035-1037

לדיווח ב-druginfo

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן