קבוצת צרכנות אמריקאית קוראת להוציא את הקרסטור מהשוק בגלל תופעות לואי, אסטרה-זנקה טוענת שלטענות אלה אין בסיס עובדתי (BBC )

ע”פ דיווח מה-BBC ד”ר סידני וולף, מקבוצת הצרכנות אמריקאית, US consumer group Public Citizen , דורש מרשויות הבריאות בארה”ב להוציא מהשוק את הסטטין החדש rosuvastatin (Crestor) .

לטענת ד”ר וולף השימוש בסטטין זה כרוך בסיכון גבוה יותר של תופעות לואי מאשר סטטינים אחרים בשוק. יצרנית התרופה, חברת אסטרה-זנקה טוענת שקרסטור הינו בטוח במידה שווה לסטטינים אחרים. בחודש שעבר, הפיצה כזכור אסטרה-זנקה מכתב לרופאים בבריטניה המזכיר להם את ההנחיות לפיהן יש להתחיל את הטיפול במינון הנמוך של 10 מ”ג , והעלאת המינון  תיעשה רק לחולים הנמצאים בסיכון קרדיווסוקלרי גבוה יותר, וזאת מטעמי בטיחות.

ואולם, לפי טענת ד”ר וולף, גם במינון הנמוך של 10 מ”ג הסיכון גבוה מידי. לדבריו, בארה”ב דווח עד היום על 20 מקרים של rhabdomyolysis וכשל כלייתי במטופלים שנטלו את הקרסטור במינון של 10 מ”ג.

דובר הקולג’ המלכותי של הרופאים הכלליים לנושאי מרשמים , ד”ר קנדי טען בתגובה שהדיווחים על תופעות לואי של rhabdomyolysis ונזק כלייתי הכרוכים בשימוש בקרסטור מדאיגים, ושיש צורך לקבל הערכה ברורה ובהירה מהרשויות, כמו CSM באשר לבטיחות וליעילות של תרופה זו.

דובר ה-CSM הודיע כי הם וגם ה-MHRA ימשיכו לעקוב אחר המידע הנוגע לתרופה זו, כמו לכל תרופה חדשה.

חברת אסטרה-זנקה טוענת בתגובה שהאשמותיו של ד”ר וולף משוללות יסוד ושהנתונים שהוא מציג שגויים ומטעים. החברה מודה כי היו מס’ מקרים של rhabdomyolysis בשימוש במינון של 10 מ”ג, אך שיעור המקרים הללו אינו שונה מאלה שהתרחשו בסטטינים אחרים במינונים מקבילים. החברה מדגישה כי כאשר בוחנים את “מאזן” התועלת שמשיג הטיפול בקרסטור מול תופעות הלואי אז המאזן הוא חיובי ביותר.

לדיווח ב- BBC

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן