טיפול בהפסקת נשימה חסימתית בשינה משפר את התוצאה הקרדיו-ווסקולריות (Eur Heart J)

דיווח שפורסם לאחרונה מוצא כי טיפול בהפסקת נשימה חסימתית בשינה (OSA) מפחית את הארועים הקרדיו-ווסקולריים בחולים הסובלים ממחלת עורקים קורונריים (CAD).

החוקרים מסבירים כי הטיפול ב-OSA מוכר כמפחית משמעותית את הופעתן של מחלות קרדיו-ווסוקלריות, אך ההשפעה ארוכת הטווח של הטיפול ב-OSA על הארועים הקרדיו-ווסקולריים בחולים הסובלים מ-CAD בזמן האיבחון ב-OSA לא נבדק בעבר.

החוקרים השווה את שיעור ההופעה של ארועים קרדיו-ווסקולריים חדשים במהלך תקופה של 5 שנים ב-25 חולי CAD שקיבלו טיפול ב-OSA וב-29 חולים שסרבו לקבל טיפול כזה.

הדיווח מציין כי רוב החולים כבר חוו ארוע קרדיו-ווסקולרי לפני המחקר, ובינהם 60% חוו התקף לב קודם, וכולם פרט לאחד עברו פרוצדורה קודמת של רה-ווסקולריזציה.

החוקרים מדווחים כי 6 מהחולים שקיבלו טיפול ב-OSA (המהווים 24%) ו-17 מהחולים שלא טופלו (58%) חוו ארוע קרדיו-ווסוקולרי אחד לפחות במהלך תקופת המעקב.כל שלושת מקרי המוות כתוצאה מארוע קרדיו-ווסקולרי התרחשו בקבוצת הנבדקים שלא טופלו.

התוצאות מעידות כי בחולים שקיבלו טיפול נמצא זמן ארוך משמעותית מן האיבחון ב-OSA ועד להתרחשות הארוע הקרדיו-ווסקולרי הראשון (26.5 חודשים בממוצע), בהשוואה לחולים שלא טופלו (13.0 חודשים בממוצע).

החוקרים מציינים כי אחד מכל שלושה חולים שטופלו שהפסיק את הטיפול הנאזאלי ב-CPAP כעבור 18 חודשים חוו ארוע קורונרי כ-13 חודשים מאוחר יותר, אך בשניים האחרים לא התרחשו ארועים קרדיו-ווסקולריים חדשים.

באנליזה רבת-משתנים, רק הטיפול ב-OSA נמצא בעל השפעה משמעותית על שיעור השרידות ללא ארוע קורונרי חדש, כשהחולים שקיבלו טיפול עומדים בפני סיכון המהווה רק 24% מהסיכון הניצב לחולים שלא טופלו.

החוקרים מסכמים כי הנתונים תומכים בכך של-OSA השפעה מזיקה בחולי CAD שניתן להתגבר עליה במתן טיפול ספציפי.

הם מוסיפים כי למרות שהמחקר לא היה אקראי הוא תומך בחוזקה בחשיבות ההכרה והטיפול ב-OSA באוכלוסית חולים זו.

במאמר מערכת מצורף נכתב כי בהעדר ניסויים אקראיים, דרושים מחקרים גדולים, פרוספקטיביים, ממושכים דיים, המתבססים על האוכולוסיה, בכדי לוודא כי קיים קשר סיבתי ובכדי לחקור את אפשרות הטיפול ב-OSA בכדי למתן את גורמי הסיכון הקרדיו-ווסקולריים ואת התוצאות בחולים.

בנוסף מוסבר כי בשל מגפת ההשמנה, עולה שכיחותם של הסינדרום המטבולי ושל OSA והשלכותיהן של שתי מגמות אלה על התחלואה הקרדיו-ווסקולרית הן אדירות.

Eur Heart J 2004;25:728-734,709-711.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן