טיפול בחסמי-בטה כדאי גם בחולים עם אלרגיה לבוטנים הסובלים ממחלת לב

מחקר שפורסם ב- Journal of Allergy & Clinical Immunology (JACI) קובע כי טיפול בחסמי-בטה מביא לשיפור בשיעורי ההישרדות הכוללים של חולים הסובלים מאלרגיה לבוטנים, והחולים במחלת לב.

אפינפרין הינו הטיפול הנבחר לתגובה אלרגית קשה של חולים עם אלרגיה לבוטנים. כיוון שחולים רבים הסובלים ממחלת לב מטופלים בחסמי-בטה, ישנו חשש לכך שתרופות אלו יפגעו בהשפעת האפינפרין, וכך יעלו את הסיכון של החולים למות עקב תגובה אנפילקטית.

חוקרים מבוסטון נעזרו בהדמיה ממוחשבת בכדי להעריך את הסיכון לתמותה ממחלת לב ומאנפילקסיס, באוכלוסיה של 10,000 חולים עם מחלת לב ואלרגיה לבוטנים. הם מצאו כי בחולים לאחר אוטם של שריר הלב, ובחולים עם אי ספיקת לב, היתרון של הטיפול בחסמי-בטה עולה על הסיכון למוות על רקע תגובה אנפילקטית.

ועוד בנושא האלרגיה לבוטנים. מחקר נוסף שפורסם בגיליון מאי של ה- JACI קובע כי ניתן לנקות את אלרגן הבוטנים ולהסירו מכפות ידיים ומשולחנות בקלות יחסית, על ידי שימוש במרבית חומרי הניקוי הרגילים המשמשים לניקוי הבית.

יוצאי דופן הם נוזלים לניקוי כלים, שאינם יעילים בהסרת האלרגן משולחנות, ומים בלבד או תמיסות אנטי-בקטריאליות לחיטוי הידיים, שלא היו יעילים בהסרת האלרגן מכפות הידיים.

המחקר קובע כי קיים סיכון נמוך לחשיפה לאלרגן הבוטנים בקפיטריות או בכיתות הלימוד בבתי-הספר.

SOURCE: American Academy of Allergy, Asthma and Immunology

לידיעה ב- Doctors Guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן