החייאה מהירה מפחיתה את התמותה כתוצאה מדימום בדרכי העיכול (Am J Gastroenterol)

חוקרים טוענים כי ביצוע החייאה מהירה ואינטנסיבית של חולים הסובלים מדימום מדרכי העיכול (GI) העליונות יכול להפחית משמעותית את התמותה.

החוקרים מדווחים כי שיעור התמותה הגבוה הנגרם בשל דימומים אלה עשוי לנבוע מהחייאה ראשונית לקויה.

בכדי לחקור את הנושא, עקבו החוקרים פרוספקטיבית אחר קבוצה קוהורטית של 36 חולים הסובלים מדימום בדרכי העיכול העליונות המלווה בסיבוכים של אי-יציבות המו-דינמית.

הטיפול היה שגרתי והמטרה היתה תצפיתית בלבד- לבחון את נתונים הנוגעים לגורמים שונים כמו משך הזמן הנדרש לאיבחון וסוג ההתערבות הטיפולית שניתנה.

לאחר מכן נערך מעקב אחר 36 חולים אחרים שבהם הושם דגש על ביצוע החייאה אינטנסיבית ומיידית. בקבוצה זו נבדקו מדדים שכללו את התיקון המהיר של אי-היציבות ההמו-דינמית ואת ההתערבות הטיפולית.

לא נמצאו בין הקבוצות הבדלים משמעותיים בנתונים הדמוגרפיים והקליניים או בגורמים אחרים כמו הזמן מרגע ההגעה לבית-החולים ועד להתערבות הטיפולית או משך השהייה בבית-החולים.

אולם, בקבוצת החולים שקיבלו החייאה אינטנסיבית נראתה ירידה משמעותית במשך הזמן מן ההגעה לבית-החולים ועד להתייצבות המו-דינמית ולהתייצבות של ההמטוקריט.

יתרה מכך, 5 חולים בקבוצת התצפית חוו אוטם לבבי בהשוואה ל-2 חולים בלבד בקבוצת ההתערבות בהחייאה, הבדל שנמצא בעל משמעות. בנוסף, 4 חולים נפטרו בקבוצת התצפית, בהשוואה לפטירתו של חולה אחד בלבד בקבוצת ההתערבות בתהליך ההחייאה.

החוקרים מסכמים כי רופאים המטפלים בחולים הסובלים מדימום בדרכי העיכול העליונות צריכים להתמקד בתיקון מהיר ומוקדם של המצב ההמו-דינמי, של ההמטוקריט, ושל הפתולוגיה במנגנון הקרישה המצויה בבסיס הבעיה.

Am J Gastroenterol 2004;99:619-622.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן