תוצאות מחקר ראשון מראות כי סילדנפיל (ויאגרה) מטפלת ביעילות ב-PPH

  ויאגרה (Oral sildenafil ) משפרת בצורה משמעותית את הסבילות לאימון, את תפוקת הלב, ואת איכות החיים במטופלים עם לחץ דם ריאתי גבוה ראשוני (PPH), כך על פי תוצאות מחקר ראשון שבדק את השפעת התרופה על PPH.

  הממצאים מבוססים על  תצפיות קליניות , ועל  תוצאות של מחקרים לא מבוקרים שדיווחו על ההשפעות המועילות של ויאגרה (סילדנפיל)  על PPH.   אמנם במקור יועדה לטיפול באין-אונות, סילדנפיל כעת היא תרופה מאד אפקטיבית לטיפול בחולים עם PPH, אומרים החוקרים; התרופה מקלה על הסימפטומים של חוסר סבילות למאמץ ,משפרת את יכולת האימון ובהשוואה לתרופות קיימות , זוהי תרופה פשוטה ללא תופעות לוואי רבות.

  החוקרים חילקו אקראית 22 מטופלים עם PPH לטיפול בסילדנפיל (25 עד 100 מ”ג 3 פעמים ביום בהתבסס על משקל גופם) או לטיפול בפלצבו. לאחר 6 שבועות, הוחלפו הטיפולים בין החולים למשך 6 שבועות נוספים.

  תרופת הסילדנפיל העלתה את זמן האימון על מכשיר ההליכון (treadmill ) ב-44%- מ-475 שניות בסוף טיפול הפלצבו עד ל-686 שניות בסוף הטיפול עימה. עם הסילדנפיל, האינדקס הלבבי השתפר משמעותית גם הוא ולחץ הדם הסיסטולי בעורק הריאה נפל . שיפור זה לווה על ידי שיפורים משמעותיים נוספים ברכיבי הדיספניאה והעייפות בשאלון איכות החיים.

  תגובות שנרשמו לידיעה  היו כי המחקר מעודד , אם כי  קטן וקצר טווח וכי יש להוסיף ולחקור את הנושא באמצעות מחקרים גדולים יותר , של כמה מאות משתתפים.

המחקר נתמך על ידי עמותת CARE, ארגון ללא מטרות רווח התומך במחקרים קליניים.

לידיעה  במדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2004;43:1149-1153

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן