מתן פומי של ונקומיצין נמצא יעיל בהשגת הפוגה ביוכימית וקלינית בילדים עם מחלת מעי דלקתית ללא עדות ל-PSC (או Primary Scleorsing Cholangitis) והוביל לכך שקרוב למחצית מהמשתתפים הצליחו להפסיק טיפולים אחרים, כך מדווחים חוקרים מסקוטלנד במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition. הטיפול הדגים את התועלת הרבה ביותר בחולים עם קוליטיס כיבית פעילה בדרגה קלה ובחולים עם מחלת מעי דלקתית שאינה מסווגת.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 31 ילדים (גיל חציוני באבחנה של 13.1 שנים, 52% בנים) עם מחלת מעי דלקתית, אשר החלו טיפול פומי בונקומיצין בכל נקודת זמן במהלך מחלתם בשל מחלה פעילה של המעי הגס ו/או תלות בתרופות בין ינואר 2017 ועד אוגוסט 2024. חולים במשקל 30 ק”ג ומעלה קיבלו טיפול פומי בונקומיצין במינון של 250 מ”ג, בעוד שאלו במשקל נמוך יותר טופלו במינון של 125 מ”ג, אשר ניתנו 3-4 פעמים ביום, עם העלאת המינון לאחר לפחות חודש אחד באלו שהגיבו לטיפול.
פעילות המחלה נקבעה על-בסיס מדד PUCAI (או Pediatric Ulcerative Colitis Activity Index) ב-23 חולים עם קוליטיס כיבית וב-4 חולים עם מחלת מעי דלקתית שאינה מסווגת ועל-פי מדד wPCDAI (או Weighted Pediatric Crohn’s Disease Activity Index) ב-4 חולים עם מחלת קרוהן בתחילת המחקר, לאחר חודש, שלושה חודשים, חצי שנה ושנה מהתחלת הטיפול ובתום המעקב.
החוקרים בחנו את היכולת של טיפול פומי בונקומיצין להשרות ולשמר הפוגה קלינית וביוכימית בילדים עם מחלת מעי דלקתית ללא PSC, כמו גם במגיבים ולא-מגיבים. הפוגה קלינית הוגדרה כמדד PUCAI קטן מ-10 או מדד wPCDAI קטן מ-12.5 והפוגה ביוכימית הוגדרה כרמות קלפרוטקטין בצואה מתחת ל-250 מק”ג/גרם. חולים שהשיגו הפוגה קלינית וביוכימית לאחר התחלת הטיפול הפומי הוגדרו כמגיבים לטיפול.
מהנתונים עולה כי 17 מבין 31 חולים (55%) – 13 עם קוליטיס כיבית, 3 עם מחלת מעי דלקתית לא-מסווגת וחולה אחד עם מחלת קרוהן – הגיבו לטיפול, כאשר 15 חולים (88%) הפחיתו או הפסיקו בשלב מאוחר יותר את הטיפול התרופתי הנלווה. מנגד, 14 מבין 31 חולים (45%) הפסיקו את הטיפול בונקומיצין – 11 בשל חוסר תגובה ושלושה בשל אי-סבילות – אלו הוגדרו כלא-מגיבים, כאשר 11 חולים (79%) הפסיקו את הטיפול בתוך חודש.
בקרב המגיבים תועדו מדדי PUCAI התחלתיים נמוכים יותר (חציון של 15 לעומת 35, p=0.01) וספירת טסיות נמוכה יותר (p=0.04), בהשוואה ללא-מגיבים. עוד דווח כי רמות קלפרוטקטין בצואה ירדו מ-686 מק”ג/גרם בתחילת המחקר ל-60 מק”ג/גרם לאחר חודש אחד (p=0.001); הרמות נותרו יציבות בחולים שלא הגיבו לטיפול.
לא תועדו אירועים חריגים חמורים; אירועים חריגים קלים היו נפוצים יותר באלו שלא הגיבו לטיפול, בהשוואה למגיבים (64% לעומת 23%, p=0.03).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בתועלת האפשרית של טיפול פומי בונקומיצין בתת-קבוצה של חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-מסווגת או קוליטיס כיבית פעילה בדרגה קלה.
J Ped Gastroenterol Nutrition, Aug 5, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!