היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology עולה קשר סיבתי בין אירוע מוחי איסכמי ובין סיכון מוגבר לדלקת ריאות, אך אין הוכחה לקשר סיבתי בין דלקת ריאות ועליה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים הציעו קשר דו-כיווני בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות. עם זאת, אין הוכחות לקשר סיבתי בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות ולכן הם ביקשו לבחון את הנושא באמצעות ניתוח רנדומיזציה מנדליאנית.

ניתוח קורלציה גנטי והערכת קשר דו-כיווני שימשו להערכת הקורלציה הגנטית והקשר הסיבתי בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות באמצעות סיכום נתוני GWAS (או Genome Wide Association Study) ממטה-אנליזה של GWAS, מאגר FinnGen או UK Biobank.

ניתוח הנתונים הציע קורלציה גנטית חיובית ומשמעותית בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות. בניתוח רנדומיזציה מנדליאנית, זוהה קשר רק בין סיכון גנטי לאירוע מוחי איסכמי ובין הסיכון לדלקת ריאות מכל-סוג (יחס סיכויים של 1.119, רווח בר-סמך 95% של 1.031-1.393), דלקת ריאות חיידקית (יחס סיכויים של 1.251, רווח בר-סמך 95% של 1.032-1.516) ודלקת ריאות פנאומוקוקלית (יחס סיכויים של 1.308, רווח בר-סמך 95% של 1.093-1.565), אך הקשר הסיבתי נחלש והפך לא מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לפקקת ורידים עמוקים.

מצד שני, לא זוהה קשר סיבתי המעיד על סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בחולים עם היסטוריה של דלקת ריאות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם היסטוריה של אירוע מוחי. נתונים אלו מדגישים את החשיבות האפשרית של בדיקות סקר להערכת הסיכון לתרומבוזיס כגישה להפחתת היארעות דלקת ריאות בחולים עם אירוע מוחי איסכמי.

Eur J Prev Cardiol, Feb 13, 2024

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן