השכיחות של דקירות ממחט בקרב סטודנטים לרפואה (מתוך Academic Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון דצמבר 2009 של ה- Academic Medicine, עולה כי דקירות ממחט הן שכיחות בקרב סטודנטים לרפואה, וכי קיים תת-דיווח של המקרים לגורמים המעורבים.

החוקרים כותבים כי הכישורים הכירורגיים של סטודנטים לרפואה הם פחות מפותחים, והסטודנטים נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה מדקירות מחט. הם מסבירים כי דקירות ממחטים עלולות להוביל לזיהום כרוני, סטיגמה חברתית, והגבלה תפקודית ארוכת טווח. בנוסף, דקירות ממחטים כרוכות בלחץ נפשי משמעותי של הסטודנטים ובני משפחתם.

במחקר הנוכחי ערכו החוקרים סקר בקרב מתמחים בכירורגיה מ-17 מרכזים רפואיים, ושאלו אותם על דקירות ממחט שהתרחשו בעת שהיו סטודנטים לרפואה. המשתתפים נשאלו על נסיבות האירוע, הגורמים, וכן האם דיווחו על המקרה.

699 מתמחים ענו לסקר, ו-415 מתוכם (59%) דיווחו כי נדקרו ממחט במהלך לימודיהם בבית הספר לרפואה. בקרב אלו שנדקרו כסטודנטים, נמצא כי חציון מספר הדקירות לכל סטודנט היה 2, וברוב המקרים הסטודנטים דקרו את עצמם בטעות בחדר הניתוח, כשחשו ממהרים.

בהשוואה למשתתפים שלא נדקרו ממחט בעת שהיו סטודנטים, לסטודנטים שנדקרו במהלך לימודיהם נמצא סיכוי גבוה יותר להידקר גם במהלך ההתמחות (OR 2.57, 95% CI 1.84-3.58).

89 משתתפים דיווחו כי נדקרו ממחט בפעם האחרונה במהלך לימודיהם בביה”ס לרפואה. 42 מהם (47%), סיפרו בסקר כי לא דיווחו על המקרה לרשויות הבריאות, ועל כן לא עברו הערכה לחשיפה אפשרית ל-HIV או הפטיטיס C. עם זאת, 92% מהעונים סיפרו כי הם דיווחו על הדקירה במידה והחולה מהם נדקרו היה בסיכון גבוה לזיהום המועבר בדם.

לדברי החוקרים, בתי הספר לרפואה לא פועלים מספיק על מנת להגן על הסטודנטים, ובתי החולים לא עושים די מאמצים לשפר את בטיחות הסטודנטים. הם מסבירים כי במציאות הנוכחית, האנשים הכי פחות מנוסים נמצאים במצבים הכרוכים בסיכון הגבוה ביותר, למשל כשלומדים כיצד לתפור בחדר הניתוח.

בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי אוכלוסיית המשתתפים כללה רק מתמחים בכירורגיה, להם הסיכוי הגבוה ביותר לעבוד עם מחטים כסטודנטים, בהשוואה לכלל הסטודנטים לרפואה. מגבלות נוספות כוללות הטיית זיכרון אפשרית, היעדר נתונים על סוג הסבב בו התרחשו מקרי הדקירה במהלך הלימודים, והיעדר נתונים על התוצאות לאחר הדקירה, כולל הערכה סרולוגית לזיהום ב-HIV והפטיטיס C.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי דקירות ממחט הן שכיחות בקרב סטודנטים לרפואה, וקיים תת דיווח של מקרים אלו. לאור הסיכון להדבקה ב-HIV והפטיטיס, החוקרים ממליצים לפתח גישות לשיפור הדיווח על מקרי הדקירה ממחט.

Acad Med. 2009;84:1815-1821

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן