הסרה קולונסקופית איטית מגדילה סיכויים של זיהוי לזיות (מתוך N Engl J Med)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת דצמבר של The New England Journal of Medicine, עולה כי אפילו בקרב מבצעי אנדוסקופיה מנוסים ביותר הסבירות לזהות אדנומות ניאופלסטיות משתנה בצורה רחבה. הזמן המוקדש לבדיקת המוקוזה הקולו-רקטלית (בעת משיכה החוצה של המכשיר) אחראי במידה רבה לשונות זו.

יש מספר אינדיקטורים אמינים של כיצד לבצע אנדוסקופיה טובה ברפואה הרוטינית, הערכת מידה אחת המוצעת על ידי החוקרים היא שיעור גילו הלזיות הניאופלסטיות. החוקרים ניטרו תוצאות במרפאה פרטית, שהעסיקה 12 גסטרו אנטרולוגים מומחים. התוצאות כללו שיעור של זיהוי לזיות ניאופלסטיות ב-2533 נבדקים, שעברו סיקור ראשון של אנדוסקופיה בין ינואר 2003 ומארס 2004.

נבדקים עם סימפטומים של הפרעות קולוניות ואלה עם היסטוריה של ניאופלזיה קולו-רקטלית הוצאו מהמחקר. סך הכל הוערך מידע מ-2053 קולונוסקופיות. לשלושה רופאים עם ניסיון קליני של 21 שנה כל אחד מהם, היה ממוצע של פחות מ-6 דקות מרגע זיהוי הצקום ועד להסרת המכשיר מעבר לאנוס. זמן ממוצע למשיכת המכשיר היה גדול מ-6 דקות עבור שאר תשעת הרופאים, שהניסיון הקליני שלהם היה בממוצע 13 שנה.

החוקרים איתרו קשר בולט הנראה לינארי בין זמן משיכת המכשיר (טווח של בין 3.1 ל-16.8 דקות) ובין שיעורי זיהוי הניאופלזיה והניאופלזיה המתקדמת במהלך פרוצדורות, שבהן לא הוסר אף פוליפ     (r = 0.90, p < 0.001). הקשר הלינארי נשמר כאשר הפוליפים הוסרו (5.6 עד 19.1 דקות).

השיעור הכללי של זיהוי אדנומות בקרב רופאים, אשר מבצעים אנדוסקופיות, שהיו להם זמני משיכת מכשיר ממוצע יחסית איטיים, היה כמעט פי 4 בהשוואה לשיעור בקרב אלה עם זמני משיכת מכשיר יחסית מהירות.

בקרב הפרוצדורות, שבהן לא הוסר אף פוליפ, רופאים, אשר מבצעים אנדוסקופיות עם זמן משיכה ממוצע הנמוך מ-6 דקות זיהו ניאפולזיה מתקדמת ב-2.6% מהנבדקים לעומת 6.4% בקרב אלה, שזמן המשיכה שלהם היה יותר ארוך (p = 0.005). היפר פלזיה אובחנה ב-10.2% וב-26.8% מהנבדקים בהתאמה (p = 0.03). כמות זמן מתאימה מינימאלית למשיכה קולונוסקופית יכולה להשתוות עם איכות הקולונוסקופיה.

במאמר מערכת נלווה נשאלה השאלה : “כיצד אנו יכולים לשפר את האיכות ? ” תשובה אחת יכולה להיות למדוד את זה כל יום. המחקר הנוכחי מאשר את העובדה, ששיפור איכות יכולה להיות מבוצעת ביעילות במרפאות קליניות עמוסות. יש לציין כי המחקר בשיפור האיכות מספק פעילות למרכזים אקדמיים וממומן על ידי חוקרים, אך עליו גם להיות חלק מתרבות של רפואה קלינית יום יומית.

N Engl J Med 2006;355:2533-2541,2588-2589

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן