מחקר חדש מצא כי ילדים המשתתפים בשיעורי שחיה על-בסיס קבוע, מצויים בסיכון מוגבר לקחדת השחת בהמשך חייהם. החוקרים שיערו כי תוצרי הלוואי של הכלרת הברכות, עשויים לפגוע באפיתל הריאות, ויאפשרו מגע הדוק יותר עם אלרגנים, ויעלו את הסיכון לקדחת השחת.
הממצאים החדשים תואמים את אלו שנמצאו במחקרים קודמים, שקשרו בין חשיפה לכלור בבריכות שחיה, וחדירות-יתר של הריאות, ברונכוספאזם בעקבות פעילות גופנית, ושיעורי אסתמה גבוהים יותר.
במחקר הנוכחי נכללו 2606 מבוגרים בגילאי 35-74 שנים. החוקרים ערכו ראיונות אישיים ושאלונים בכדי לאסוף את כל הנתונים באשר לרקע הרפואי והשתתפות בבריכות שחיה.
הסיכון של ילדים בגיל בית-ספר, שנהגו לבקר בבריכות שחיה 3-11 פעמים בשנה, לפתח קדחת השחת, היה גבוה ב-74%, בהשוואה לאלו שמעולם לא ביקרו בבריכת שחיה בגיל בית-ספר.
גם חשיפה שאירעה לאחרונה לבריכות שחיה לאחר הכלרה, העלתה את הסיכון לקדחת השחת. הסיכוי של ילדים שדיווחו על חשיפה לבריכה של יותר מפעם בשבוע, במהלך 12 החודשים האחרונים, לפתח קדחת השחת, היה גבוה ב-32%, בהשוואה לאלו שמעולם לא נחשפו.
לבסוף, נבדקים שדיווחו על חשיפה כלשהי במהלך החיים לבריכות שחיה שעברו הכלרה, היו בסיכון גבוה יותר ב-65% לפתח קדחת השחת, בהשוואה לאלו שמעולם לא נחשפו.
החוקרים מציינים כי נראה שהקשר בין חשיפה שאירעה לאחרונה וחשיפה בגיל בית-ספר, הוא תלוי מינון.
קדחת השחת היא מחלה בעלת מספר היבטים חשובים, כולל שינויים באורח החיים, פקטורים סביבתיים, חשיפה לאלרגנים ואימונולוגיה. ייתכן שהמגע עם תוצרי לוואי של הכלרה, אינו הסיבה העיקרית לשכיחות הגבוהה של קדחת השחת, בעיקר במבוגרים, אך עשויה לתרום משמעותית למחלה המולטיפקטוריאלית הזו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!