ממחקר חדש, שפורסם בגליון אוקטובר של American Journal of Kidney Diseases, עולה כי באופן בלתי צפוי, השימוש בבדיקת דם סמוי בצואה (FOBT) לזיהוי נגעים משמעותיים במעי הגס, גובר עם התקדמות מחלת כליות כרונית. לדברי החוקרים, בניגוד להשערה המקורית שלהם, הם מצאו כי הערך המנבא של בדיקה חיובית לדם סמוי בצואה, עבור נגעים במעי הגס, בעלי משמעותי קלינית, עלה ככל שחומרת מחלת הכליות היתה גבוהה יותר.
על-פי השערת החוקרים, מאחר שבדיקת דם סמוי בצואה עשויה לסייע בזיהוי דימום ממערכת העיכול, מנגעים טריוויאלים הקשורים במחלת כליות, הסבירות שאותו ממצא יגדל ככל שחומרת המחלה תתקדם.
בכדי לבחון את ההשערה הזו, הם עקבו באופן פרוספקטיבי אחר 1225 חולים שהופנו לקולנוסקופיה בכדי להעריך תוצאות בדיקה חיובית לדם סמוי בצואה.
החוקרים מצאו כי נגעים בעלי משמעות קלינית אובחנו ב-23.8% מהמשתתפים, ללא מחלת כליות קודמת, או מחלת כליות בשלב 1. השיעור עלה ל-32.8% בקרב אלו עם מחלה בשלב 2 או 3, ול-42.6% בחולים עם מחלה בשלב 4 או 5.
בהשוואה לחולים ללא מחלת כליות, או מחלה בשלב 1, Adjusted Odds Ratio עבור ממצאים בעלי משמעות קלינית עמד על 1.61 עבור חולים בשלב 2 או 3 של המחלה, ו-2.33 בחולים בשלב 4 או 5.
שכיחות אדנומות בגודל 1 ס”מ, או יותר, קרצינומות ואקטזיות וסקולריות, עלו עם עליה בחומרת מחלת הכליות הכרונית.
החוקרים מציעים מספר הסברים אפשריים. לדוגמא, הטיה לדימום הקשורה במחלת הכליות הכרונית עלולה לגרום לדימום מנגעים נאופלסטיים, שאחרת לא היו מדממים. אפשרות נוספת היא שמחלת הכליות הכרונית בעצמה מעלה את הסיכון לסרטן במערכת העיכול.
לסיכום, מהממצאים עולה כי אין להתעלם מבדיקה חיובית לדם סמוי בצואה בחולים עם מחלת כליות כרונית, ויש להעריך חולים אלו בבדיקת קולנוסקופיה, בכדי לזהות נגעים הניתנים לריפוי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!