ממחקר אקראי בבקרת פלצבו שנערך לאחרונה עולה כי חיסון חדש שתוכנן לטפל באלרגיה ל- ragweed משפר משמעותית תסמינים נאזליים לשנתיים לפחות. המחקר הוצג בכנס המדעי השנתי של הקולג’ האמריקאי לאלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה (ACAAI – the American College of Allergy, Asthma and Immunology). בנוסף, מטופלים שקיבלו את החיסון הראו נטיות דומות בהקלת התסמינים, ללא קשר לחומרת האלרגיה ל- ragweed שנצפתה בתחילת המחקר.

אחד הבכירים בחברה שפיתחה את החיסון מסר כי עד עתה נערכו 14 מחקרים שהשתמשו במינונים שונים, ולמרות שהם היו קטנים, מחקר אחרי מחקר, התקבלו בקביעות תוצאות טובות כאלה בכלל המטופלים.

מחקר זה הוא הגדול ביותר שנערך עד כה בחיסון זה ל- ragweed, וכלל 462 מטופלים בגילאי 18-55 שנים עם אלרגיה מוכחת ל- ragweed. קבוצה אחת קיבלה 6 זריקות של החיסון, אחת לשבוע במינונים עולים, והקבוצה האחרת קיבלה זריקות פלצבו. לאחר מכן נמצאו המטופלים תחת מעקב למשך שתי עונות אלרגיה והתבקשו לדווח אלקטרונית בצורה יומיומית על הופעת תסמינים של קדחת השחת (hayfever), שימוש בתרופות וגורמים קשורים.

החוקרים דיווחו כי המטופלים שקיבלו את החיסון חוו בממוצע ירידה של 21% בתסמינים הנאזליים במהלך 2004 וירידה של 25% במהלך 2005. מטופלים אלו אף דיווחו על הפחתה ממוצעת של 40% ו-60% (שנים 1 ו-2) בשימוש בפקסופנאדין (fexofenadine) ופסאודואפדרין (pseudoephedrine). המטופלים שקיבלו לפצבו, לעומת זאת, דיווחו על עלייה בניקוד של תסמינים אלרגיים במהלך שנתיים אלו ועל עלייה בשימוש בתרופות. עוד דווח כי לא התגלו השפעות סיסטמיות משמעותיות והתגובה המקומית הייתה קלה עד מתונה.

אחת המומחיות בתחום מסרה בתגובה כי בהתחשב בכך שאלרגיה ל- ragweedהינה השכיחה ביותר בארצות הברית, וודאי שמדובר בהתפתחות מעניינת. לדעתה, מן הראוי שיבוצעו מחקרים נוספים כדי לחשוף את המנגנון של טיפול זה. 

חיסון ניסיוני זה מנצל תכסיס שמדענים למדו מחיידקים. חיידקים נושאים סגמנט DNA ספציפי שמעורר 2 תגובות חיסוניות כאשר הוא מזהה פולש פתוגני. תחילה, הוא מעורר תגובה חיסונית מגנה על ידי חיזוק T-helper 1 antibodies. לאחר מכן, הוא מדכא את התגובה הדלקתית, המאפיינת תסמינים אלרגיים, על ידי דיכוי T-helper 2 antibodies.

החיסון מכיל גירסה סינטטית של סגמנט DNA מסוג חיידקי זה, המכונה ISS (immunostimulatory sequence) שמפעיל תגובה חיסונית הגנתית שאינה דלקתית כזו. מינון גבוה של אלרגן ה- ragweed העיקרי, המכונה Amb a-1, נקשר קובלנטית בתוך שכבת המגן של ISS.

הבכיר מסר בראיון שנערך עימו כי באופן בסיסי הם משתמשים ב-ISS כדי לחנך מחדש את מערכת החיסון לגבי האופן שבו היא אמורה להגיב ספציפית לאלרגן זה. הבכיר הוסיף כי לאחר מכן הגוף מזהה את האלרגן כאילו מדובר בפתוגן חיידקי או ויראלי כך שהוא מייצר תגובת הגנה ספציפית במקום התגובה הדלקתית שאינה ספציפית, שהיא שהופכת אלרגיה זו לכזו הגורמת אי נוחות כה רבה למטופלים. 

הבכיר ציין בנוסף כי הם ראו את הטכנולוגיה הזו עובדת עם אלרגן ה- ragweedהעיקרי, וכי סביר כי טכנולוגיית קישור ISS זו תעבוד גם עבור אלרגנים אחרים.

תאוריה אחת היא שעלייה ברמות אימונוגלובולין G (IgG), שנוגדת דלקת, עשוייה להסביר חלקית את יעילות החיסון. במחקר זה, החוקרים גם הראו שבמטופלים שקיבלו את החיסון הייתה עלייה זמנית של פי 2 עד פי 3 ברמות IgG בהשוואה לאלה שקיבלו פלצבו. בנוסף, המטופלים שחוסנו נטו להיות מוגנים מפני עלייה עונתית של IgE, שלא כמו אלה שקיבלו פלצבו.

המומחית שהתראיינה בנושא ציינה שבנוגע לשאלה האם החיסון באמת יכול לפתור את הופעת תסמיני האלרגיה ב-30 מיליון האמריקאים שסובלים מקדחת השחת, עדיין יש להמתין ולראות.

המומחית הוסיפה שחיסון זה מכיל את האלרגן העיקרי ב- ragweedאולם ישנם גם אלרגנים אחרים. לדבריה, עדיין ישנה תהייה האם קיומו של חיסון לאלרגן בודד הינו יעיל, וזאת בהתחשב בכך שלמרבית האנשים יש אלרגנים רבים, וציינה שכמו תמיד דרוש מידע נוסף.

בימים אלה נערך מחקר דו שנתי רב מרכזי בבקרת פלצבו ב-738 מבוגרים עם אלרגיה ל- ragweed. מחקר תלת שנתי בילדים יושלם אף הוא ב-2007. נציגי חברה רשמיים מסרו שהם מצפים להגיש בקשה לקבלת רישיון ביולוגי לחיסון החדש, המכונה Tolamba, מהמנהל האמריקאי למזון ותרופות (FDA) ב-2008.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

ACAAI 2006 Annual Meeting: Abstract 21. Presented November 12, 2006