דיפלוקס יעיל יותר בהפחתת מספר הזיהומים בדרכי השתן בילדים

מחקר חדש, שהוצג ב- American Academy of Pediatrics National Conference and Exhibition, מראה כי Endoscopic injection with a dextranomer/hyaluronic acid copolymer (Deflux) יעיל יותר במניעת זיהומים בדרכי השתן (UTIs) בילדים, הקשורים ב- vesicoureteral reflux (VUR) בהשוואה לטיפול מונע באנטיביוטיקה.

לדברי החוקרים, VUR קיים בכ-1% מהתינוקות והילדים, ובשליש מהילדים המגיעים עם חום כתוצאה מ- UTI. טיפול קו ראשון ב-VUR כיום, כולל זריקה אנדוסקופית, ניתוח ואנטיביוטיקה מניעתית.

במסגרת המחקר נסקרו 6783 תיקים רפואיים של ילדים עם VUR, בהם זיהו החוקרים 140 חולים שקיבלו אנטיביוטיקה ו-48 שקיבלו Dx/HA. כל החולים היו בני 11 ומטה.

החולים עברו התאמה ביחס לעלות הכוללת של האנטיביוטיקה בתקופה של 6 חודשים, וביחס לגיל, מין, וקבלת טיפול ע”י מומחה. לא היה ניתן להתאים את החולים מבחינת דרגת ה- VUR בשל היעדר קוד ברור לקביעת חומרת הריפלוקס. התוצאות נבדקו שנה לאחר הטיפול.

UTIs נצפו ב- 25% מהחולים שטופלו ע”י Dx/HA, בהשוואה ל- 45% בחולים שטופלו באנטיביוטיקה (0.009=P). לאחר בדיקת ערפלנים, מצאו החוקרים כי חולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי היו ב-79% יותר מועדים לפתח UTI בהשוואה לילדים שקיבלו Dx/HA ( 0.028=P).

החוקרים דיווחו גם על יתרון כלכלי של Dx/HA בהשוואה לאנטיביוטיקה, אך הבדלים אלה היו חסרי משמעות סטטיסטית.

מגבלות המחקר כוללות את היותו רטרוספקטיבי, ובנוסף- תופעות לוואי, סיבוכים, ומידת שביעות הרצון של ההורים מהטיפול לא תועדו.

לדברי החוקרים, יש חולים שצריכים להמשיך לקבל טיפול אנטיביוטי כמניעה. דיפלוקס אינו מתאים לחולים עם ריפלוקס בדרגה גבוהה, אך לריפלוקס בדרגה נמוכה, שיטה זאת נראית עדיפה.

מומחים בתחום טוענים כי עדיין לא ידוע בוודאות אם כל ילד עם VUR אכן זקוק לטיפול אנטיביוטי מונע, ומחקר זה מוסיף מספר תובנות בנושא.

היסטורית, ההנחה הרווחת הייתה כי הגישה הפחות פולשנית לטיפול היא אנטיביוטיקה מניעתית, אך נראה כי זריקה אנדוסקופית עם דיפלוקס עשויה להיות יעילה יותר משתי השיטות האחרות (ניתוח ואנטיביוטיקה) בחולים מסוימים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן