ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Blood, עולה כי גישה משולבת המערבת הקרנה במינון נמוך יכולה להפיק את המירב האפשרי מהשתלת מח עצם מתורמים, שאינם קרובי משפחה, בחולים עם אנמיה אפלסטית, שלא הגיבו לטיפול המדכא את מערכת החיסון.
החוקרים ציינו כי 90% מהחולים, שעברו השתלת מח עצם מאחים עם HLA זהה, הבריאו. אך התוצאות רעות יותר כאשר התורמים אינם קרובי משפחה.
על מנת לזהות את גישת ה-conditioning הכי טובה, שיש, החוקרים בדקו פרוספקטיבית 62 חולים, שעברו תרומה מתורמים עם HLA זהה ו-25 חולים, שעברו השתלה מתורמים לא זהים.
בשיטת ה- conditioning במחקר הנוכחי נעשה שימוש במגוון של שילובי קרינה כל גופית, אנטי מיוציט גלובין ו-cyclophosphamide. מכל החולים, רק 9 לא יכלו לסבול את האנטי מיוציט גלובין וקיבלו רק cyclophosphamide.
בחציון תקופת מעקב של 7 שנים, 61% מהמושתלים עם HLA זהה ו-40% מהמושתלים עם HLA לא זהה עדיין היו חיים. הסיבות הכי נפוצות לתמותה בשתי הקבוצות היו רעילות של האיברים ומחלת GVH (graft-versus-host).
לחולים בני 20 או צעירים יותר הייתה סבירות גבוהה יותר של הישרדות לעומת חולים מבוגרים יותר. לחולים, שקיבלו מנת קרינה כל גופית הכי נמוכה (200 cGy), אנטי מיוציט גלובין ו- cyclophosphamide, היו תוצאות מעולות עם השתלות מתורמים לא זהים.
לסיכום, יש צורך במחקרים נוספים, הגישה, שננקטה במחקר זה יעילה, ובחולים צעירים, לפחות, היא משפרת הישרדות לטווח הארוך להיקף המגיע לזה של מושתלים מתורמים עם HLA דומה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!