PBCs קשורים לירידה בתגובת נוגדנים למתן חיסונים בילדות (מתוך PLoS Medicine)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של PLoS Medicine, עולה כי חשיפה ל-PBCs (polychlorinated biphenyls) מורידה את התגובה האימונית של ילדים לחיסונים.

חומרים מזהמים, כגון PBCs, יכולים להיות אחראים באופן חלקי לעובדה, שחיסונים לא “תופסים” בחלק מהילדים. החוקרים מאמינים כי זוהי סיבה נוספת לכך שצריך להגן על ילדים ועל נשים הרות מפני חשיפה לחומרים כימיקלים מזהמים אלה.

החוקרים בדקו תגובות של חיסונים בשני מחקרי קוהורט באיי Faroe, ששם החשיפות הממוצעות ל-PBCs היו שונות במידה עצומה והיו גבוהות עד פי 10 לעומת הרמות הממוצעות באירופה הצפונית (היות והתזונה המסורתית כוללת שמן לווייתנים המזוהם ב-PBCs).

חשיפה ל-PBCs הוערכה החל מרמות בסרום האימהי בהיריון ובחלב וכלה בדגימות דם של הילדים.

במחקר השתתפו 119 ילדים, שנבדקו במהלך תקופה של 18 חודש. במחקר נמצאה קורולציה שלילית משמעותית בין חשיפה פרה נטלית ל-PBC ובין ריכוזי נוגדנים, בעיקר עבור טוקסואיד דיפתריה. תוצאות דומות נראו ב-129 ילדים בני 7 שנים, שהיו חשופים חשיפה פרה נטלית או פוסט נטלית ל-PBCs.

למרות שלרוב הילדים היו רמות נוגדנים מספיקות בכדי להגן עליהם בפני דיפתריה וטטנוס, ל-21% מהילדים בני 7 שנים היו ריכוזי נוגדנים לטוקסואיד דיפתריה מתחת לרמה הנדרשת להגנה לטווח הארוך.

תגובת הנוגדנים לטוקסואיד דיפתריה לאחר 18 חודש ירדה ב-24.4% עבור כל הכפלה של שילוב של משתנים של חשיפה פרה נטלית ל-PBC. יש לציין כי לחשיפה פוסט נטלית היו אפקטים דומים.

מחקר אפידמיולוגי זה של ילדים בריאים מספק עדות לירידה ביצירת נוגדנים (בשל חשיפה לחומרים מזהמים) לאחר חיסונים רוטיניים הניתנים לילדים. למרות שהפגיעה בתפקוד היא עדינה, תפקוד חיסוני לקוי שכזה יכול להפוך לחשוב קלינית כשתפקוד מערכת החיסון מאותגרת על ידי גורמים אחרים, כגון לידה מוקדמת, זיהום כרוני או מחלה אחרת.

לחוקרים יש את התמיכה של National Institute for Environmental Health Sciences and US EPA בכדי לחקור קבוצה גדולה של 500 ילדים החשופים ל-PBCs לפני ואחרי מתן מנת דחף של חיסון בגיל 5 שנים ושוב בגיל 7 שנים.

החוקרים מסכמים כי חומרים רבים, מלבד PBCs, ידועים כטוקסיים למערכת החיסון בניסויים בבעלי חיים וכי עלינו לקחת מידע זה ברצינות ולמנוע חשיפות כאלה בבני אדם.

PLoS Med 2006;3:e311

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן