האם מינון נמוך יותר של Acitretin נסבל טוב יותר ממינון גבוה בטיפול בחולי פסוריאזיס ? (מתוך Archives of Dermatology)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Archives of Dermatology, עולה כי מינון נמוך יותר של acitretin גורם לפחות תופעות לוואי בהשוואה למינון גבוה בחולי פסוריאזיס.

בפועל, מינון נמוך של acitretin (25 mg/d) הינו יותר נסבל וקשור לפחות סטיות הנמצאות לאחר מכן בבדיקות מעבדה. החוקרים חזרו ובדקו את מחקרי שלב 3 המקוריים של acitretin בכדי להעריך את העדות לכך, שמינון נמוך של acitretin גורם לפחות תופעות לוואי בהשוואה למינון של 50 mg/d.

החוקרים ניתחו מידע משני מחקרים, שכללו שלב של 8 שבועות עם סמיות כפולה ושלב של 16 שבועות עם open-label (תווית פתוחה) בנבדקים עם פסוריאזיס חמור הדורש טיפול סיסטמי.

בשלב עם הסמיות הכפולה הנבדקים חולקו רנדומאלית לקבל פלצבו או את אחד מהמינונים הקבועים של acitretin. בשלב של התווית הפתוחה אושר התאמה וכיוונון של המינון. טיפול במינון גבוה הוגדר כמינון ממוצע של 50 mg/d ומינון נמוך הוגדר כמינון ממוצע של 25 mg/d. המשתנים העיקרים, שנמדדו היו תדירות האב-נורמליות ותופעות הלוואי הקליניות.

בהשוואה לנבדקים, שקיבלו מינון נמוך של acitretin, לנבדקים, שקיבלו מינון גבוה של acitretin, היה פי 2 עד 3 שכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי, כגון עור יבש, התקרחות וריניטיס. גם לנבדקים, שקיבלו מינון נמוך, היו עליות מינימאליות באנזימי הכבד וברמות טריגליצרידים בהשוואה לאלה, שקיבלו מינון גבוה.

לדברי החוקרים, הם הראו שמינון נמוך של acitretin יעיל בהורדת תופעות הלוואי הנגרמות עקב טיפול ב- acitretin. תופעות לוואי רבות הקשורות לטיפול ב- acitretin הינן תלויות מנה ויכולות להגביל את היעילות של הטיפול. זה הגיוני לשער, שעל ידי הורדת תופעות הלוואי ועל כן גם הורדת הסיכון להפסקת נטילת הטיפול, מינון נמוך של acitretin יכול בפועל להיות יעיל יותר בטווח הארוך בהשוואה לתוצאות של מינון גבוה.

מגבלות המחקר כוללות : אנליזה רטרוספקטיבית וקושי באישור הסימפטומים הקשורים לתופעות הלוואי הקליניות.

בגלל האפקטים הטרטוגנים שלו, אין לתת acitretin באף מינון כטיפול קו ראשון בנשים, שיכולות להיות הרות, אלא אם כן טיפולים אחרים אינם יעילים או אסורים לשימוש. יש לשקול את הפוטנציאל לאב-נורמליות בשלד תחת טיפול ב- acitretin, למרות שתופעה זו נראית בטיפול במינון גבוה לטווח ארוך והיא לא נפוצה. תוצאות מחקר זה תומכות ביעילות של טיפול במינון נמוך של acitretin בחלק מחולי פסוריאזיס כאמצעי להורדת הסיכון לתופעות לוואי קליניות ומעבדתיות נפוצות מבלי לפגוע ביעילות הארוכת טווח שלו.

Arch Dermatol. 2006;142:1000-1004

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן