ממחקר שנערך לאחרונה במטופלים עם מחלות ראומטיות, אלנדרונאט (ALENDRONATE ) נמצאה יעילה יותר מאלפאקלצידול (ALPHA D3 ) במניעת איבוד עצם הנובע משימוש בגלוקוקורטיקואידים. המחקר פורסם בכתב העת The New England Journal of Medicine.
המחקר כלל 201 מטופלים עם מחלות ראומטיות, שהחלו טיפול בסטרואידים במינון אקווילנטי ללפחות 7.5 מ”ג פרדניזון ליום. המטופלים חולקו אקראית לקבלת מנה יומית של אלנדרונאט (10 מ”ג) או אלפאקלצידול (1 מיקרוגרם) והתרופה האחרת ניתנה בצורת פלצבו.
התוצאה המרכזית שנבדקה, על פי החוקרים, הייתה השינוי בצפיפות המינרלים בעצם (BMD – bone mineral density) בעמוד השדרה המותני לאחר 18 חודשים. בנוסף, החוקרים בדקו גם מהו שיעור ה- morphometric vertebral deformities.
החוקרים ציינו כי בסך הכל 163 מטופלים השלימו את המחקר, 79 בקבוצת האלנדרונאט ו-85 בקבוצת האלפאקלצידול.
על פי הדיווח, בעוד שה-BMD בעמוד השדרה המותני עלה ב-2.1% בקבוצת האלנדרונאט, הוא ירד ב-1.9% בקבוצת האלפאקלצידול. יתר על כן, vertebral deformitiesהיו שכיחים יותר בקבוצת האלפאקלצידול, ול-3 מטופלים בקבוצה זו היו שברים סימפתומטיים בחוליות.
החוקרים סיכמו באומרם כי אלנדרונאט עשוייה למנוע איבוד עצם באוסאופורוזיס הנובעת משימוש בגלוקוקורטיקואידים בצורה יעילה יותר מאלפאקלצידול. החוקרים הדגישו כי התועלת משימוש בביספוספונטים לאוסטאופורוזיס הנובעת מגלוקוקורטיקואידים יוחסה בעיקר ל- antiresorptive effectשלהם, ובאופן משני למניעה אפשרית של אפופטוזיס של אוסטואבלסטים.
N Engl J Med 2006;355:675-684.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!