לעיתים קרובות מתעלמים מהסיכון לאוסטופורוזיס בעקבות טיפול בסטרואידים (J Rheumatol)

ממחקר חדש עולה כי למרות קווי ההנחיה הבינלאומיים, שיעורי מתן תרופות לטיפול באוסטופורוזיס או בדיקות צפיפות עצם בחולים המטופלים בסטרואידים לטווח ארוך נותרו נמוכים בארה”ב.

לדברי החוקרים, גלוקוקורטיקואידים מעלים את הסיכון לשברים כמעט פי 5 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, בתלות במינון והמשך הטיפול.

החוקרים רצו לבדוק אם טיפולים למניעת אוסטופורוזיס התפתחו ביחד עם הצטברות העדויות המדעיות בנושא מניעת שברים בחולים המטופלים בסטרואידים. בכדי לעשות זאת, הם פנו למסד נתונים מסחרי שכלל 7 מליון חולים ב-20 מדינות בין 1995 ו-2002.

החוקרים זיהו 3125 חולים שהחלו טיפול ארוך טווח בסטרואידים, שהוגד כ-7.5 מ”ג של Prednisone ודומיו ליום למשך 6 חודשים או יותר, בין 1996 ו-2001.

נשים בגיל 50 ומעלה היו בעלות הסיכוי הגדול ביותר לעבור בדיקות מדידות מסת עצם בין אם שנה אחת לפני התחלת הטיפול או שנה אחת לאחר התחלת הטיפול, והסיכוי עלה מ-10% ל-19% במהלך תקופת המחקר. בניגוד לכך, השיעור היה נמוך מ-6% בקרב כל הגברים והנשים מתחת לגיל 50 בין 1996 ו-2001.

אלו שטופלו ע”י ראומטולוג היו בעלי הסיכוי הגדול ביותר לעבור בדיקות, עם שיעור גבוה כמעט פי 4 בהשוואה לאלו שטופלו ע”י פנימאי.

מגמות דומות נרשמו בנושא טיפול תרופתי נגד אוסטופורוזיס, שכלל אסטרוגן, ביספוספנט, Calcitonin או Raloxifene. כ-50% מהנשים בגיל 50 ומעלה קיבלו טיפול תרופתי. אולם, בקרב כל הגברים והנשים מתחת לגי 65, מרשם התרופות עלה בפחות מ-5%. שוב, הסיכוי לקבלת טיפול למניעת שברים היה גדול יותר תחת טיפול של ראומטולוג.

בשנת 1996, American College of Rheumatology פירסמו הנחיות באשר למניעת אוסטופורוזיס במטופלי סטרואידים. במאמר מערכת מעלים את האפשרות שייתכן וקווי ההנחיה עצמם השפיעו על העדר התגובה של הרופאים.

קודם כל, הם פורסמו בעיתון ראומטולוגי, כך שרופאים אחרים כנראה לא היו מודעים לקיומם. כמו כן, הם היו מבלבלים וקשים ליישום בהתחשב במגבלות הזמן.

יתרה מזאת, אין מחקרים שהתייחסו לנושא מניעת שברים כמדד עיקרי אלא מסת עצם. מחקרים מעטים בדקו את נושא עלות/תועלת באוכלוסית חולים שונות, או את הבטיחות בנשים בגיל הפוריות או חולים עם מספר תחלואות נלוות.

הגיע הזמן לעבור לשלב מעבר לתיעוד הטיפול הבלתי מספק בנושא אוסטופורוזיס במטופלי סטרואידים ולמקד את עיקר המאמצים בהבנת המחסומים לטיפול ופיתוח שיטות התערבות לשיפור איכות הטיפול.

J Rheumatol 2006:33:1461-1463,1651-1657

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן