ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Clinical Infectious Diseases, עולה כי מתן חיסון פנאומוקוק מצומד לילדים ממשיך לספק הגנה נגד נשאות נזו-פרינגיאלית של סרוטיפי החיסון שנים, לאחר שהמנה האחרונה של החיסון ניתנה.
התגובה האימונולוגית לחיסון פנאומוקוק מצומד יציבה ונמשכת היטב מעבר לתקופה של החיסון המיידי. דבר זה מביא לירידה נרחבת באוכלוסיה בהפצה של סרוטיפים פנאומוקוקלים הנמצאים בחיסון.
בעוד שמחקרים רבים הראו, שחיסון מצומד מגן בפני נשאות של סרוטיפים הנמצאים בחיסון בחודשים, שמיד לאחר החיסון, מידע מעט מאוד זמין על הימשכות אפקט זה 2-3 שנים לאחר החיסון.
משך ההגנה בפני נשאות היא דבר חשוב היות ואפקט זה מעניק הגנה בלתי ישירה נגד מחלה בקרב ילדים, שאינם מחוסנים.
החוקרים בדקו את משך ההגנה בפני נשאות נזו-פרינגיאלית של סרוטיפי החיסון בקבוצת ילדים אמריקאים אינדיאנים, אוכלוסיה עם עול גדול של נשאות פנאומוקוקלית וסיכון גדול למחלה פנאומוקוקלית פולשנית.
במחקר השתתפו 468 ילדים, שחוסנו בחיסון פנאומוקוק מצומד בילדות, ו-281 ילדים, שחוסנו בחיסון מוצמד נגד מנינגוקוק מקבוצה C קבוצת הביקורת.
גיל החציון של הילדים היה 3.3 שנים ומשך החציון מאז המנה האחרונה של החיסון היה 27 חודש (טווח של 17-48 חודש).
השכיחות של נשאות פנאומוקוקלית כללית הייתה דומה בין הנבדקים, שחוסנו בחיסון המצומד, לעומת קבוצת הביקורת (63.9% vs 60.5%). אך השכיחות של נשאות של סרוטיפי החיסון הייתה נמוכה יותר בקרב מי שקיבל חיסון פנאומוקוק מצומד בהשוואה לקבוצת הביקורת (10.3% מול 17.1%).
הירידה בנשאות של סרוטיפי החיסון קוצצה על ידי עליה בנשאות של סרוטיפים, שלא היו בחיסון בקרב מי שקיבל חיסון פנאומוקוק מצומד.
לדברי החוקרים, מחקר זה מראה, שלשימוש נרחב בחיסון פנאומוקוק מצומד יש השפעה משמעותית על האפידמיולוגיה של מחלת הפנאומוקוק בקרב ילדים ומבוגרים.
הבנה טובה יותר של מנגנונים של הגנה בפני נשאות, של איך חיסון משנה העברה של פנאומוקוק ושל איך חיסונים תורמים למניעה של מחלה פנאומוקוקלית בקהילה תעזור להגיע לאסטרטגיות לטווח ארוך ולשימושים של חיסונים פנאומוקוקלים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!