ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של Clinical Infectious Diseases, עולה כי להגבלת קתטר שתן בזמן הניתוח רק עבור חולים, שבאמת צריכים את זה, יש השפעה דרמטית על UTI (urinary tract infection) ועל השימוש באנטיביוטיקה בבתי החולים.
לאמצעים פשוטים בזמן הניתוח יכולה להיות השפעה גדולה על UTI, הזיהום הכי שכיח הנרכש בבתי החולים. הנחיות עבור שימוש הולם בקתטרי שתן קיימים, אך יש לבצעם.
במחקר פרוספקטיבי של לפני ואחרי התערבות, השתתפו 1238 נבדקים, שנרשמו לניתוח בבטן או לניתוח אורטופדי. החוקרים הוציאו לפועל תוכנית התערבות רבת מימדים הכוללת הנחיות תפורות, שפותחו בכדי למנוע UTI בחולים, שעברו ניתוח אורטופדי אך לא עבור חולים שעברו ניתוח בטן, אשר שימשו כבקרה.
תוכנית ההתערבות התמקדה במרדימים, ביחידה לטיפול לאחר הרדמה ובצוות האחיות של המחלקה הכירורגית בין היתר, והגבילה שימוש בקתטר שתן. בחדר הניתוח השימוש בקתטר הוגבל לניתוח הצפוי להימשך יותר מ-5 שעות ועבור חולים מבוגרים או שמנים או כאלה עם חוסר יכולת לשלוט על מתן שתן. בחדר התאוששות, הכנסת קתטר שתן דרש החלטת רופא. במחלקה הכירורגית, היה צריך להוציא כל קתטר שתן יום- יומיים לאחר הפרוצדורה כתלות בסוג שלה.
על פי המחקר, שכיחות UTI לאחר ניתוח אורטופדי ירדה בשני שליש לאחר ההתערבות. תדירות ומשך השימוש בקתטר ירדה לאחר ההתערבות, כמו גם השימוש באנטיביוטיקה.
ההשפעה של אסטרטגיה זו הייתה גדולה יותר מהמצופה, החוקרים ראו לא רק ירידה ניכרת באירועי UTI הקשורים לשימוש יותר נכון בקתטרי שתן בזמן הניתוח, אלא גם ירידה גדולה בשימוש באנטיביוטיקה.
היצמדות להנחיות בעת המחקר הייתה 82.2% ועל פי צוות המחקר, מעקב של שנתיים הראה שההשפעה של האסטרטגיה ועקב כך השימוש באנטיביוטיקה שירד, הביאו להתמדה יציבה ועקבית אחר ההנחיות (80.8%).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!