בקיצור נמרץ א’ : המחקרים הבולטים של המחצית הראשונה של חודש מאי 2006 :

2/5 :  Fenofibrate ו-Ezetimibe יעילים לטיפול בהיפרליפידמיה מעורבת ?

מחקר חדש מה- J Am Coll Cardiol מצא כי טיפול ארוך-טווח בפיברט מסוג Fenofibrate ו- Ezetimibe (המוכרת בשמה המסחרי גם כ-Ezetrol ) הוא בטוח ויעיל בחולים עם היפרליפידמיה מעורבת. החוקרים הסבירו כי היפרליפידמיה מעורבת, הכוללת רמות גבוהות של כולסטרול ושל טריגליצרידים, שכיחה בחולי סכרת או באנשים הסובלים מעודף משקל ושמדובר באוכלוסיה הולכת וגדלה בעלת סיכון מוגבר להתקף לב. הטיפול המקובל בסטטינים ופיברטים מגביר את הסיכון לתופעות לואי , ולכן היה עניין לבדוק שילוב של פיברטים עם Ezetimibe.

במחקר שנמשך 48 שבועות, טופלו 340 משתתפים ב-Fenofibrate 160mg ו- Ezetimibe במינון 10 מ”ג, כאשר 236 משתתפים טופלו ב-Fenofibrate 10mg בלבד.

הטיפול המשולב הביא לירידה גדולה יותר באופן משמעותי ברמות LDL (22% לעומת 9%). כמו כן, נרשם שיפור גדול יותר באופן משמעותי ברמות טריגליצרידים, HDL, כולסטרול כללי, non-HDL Cholesterol ו-Apolipoprotein B.

השילוב התרופתי גם נסבל היטב ע”י המטופלים ותופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי השילוב מספק אופציה טיפולית נוספת ויעילה לטיפול בחולים עם היפרליפידמיה מעורבת.

J Am Coll Cardiol 2006;47:1584-1587.

6/5 – טיפול כירורגי עדיף במקרים של השמנת יתר   

מתוך ממצאיו של מחקר שפורסם בMedicine- Annals of Internal , שנמשך  כשנתיים, עולה שבמטופלים עם השמנת יתר מתונה, קשירה לאפארוסקופית מתכווננת של הקיבה עשויה להיות יעילה יותר מאשר טיפולים שאינם כירורגיים,  כדי לגרום להורדה במשקל, למנוע את  הסינדרום המטבולי ולהגיע לתוצאות המשפרות את איכות חיי המטופל.

המחקר היה אקראי וכלל 80 מבוגרים עם אינדקס מסת גוף BMI של 30 עד 35.

קבוצת הניתוח טופלה בהנחה של רצועה לאפארוסקופית מתכווננת בקיבה ואילו הקבוצה השנייה הוקצתה לדיאטת מופחתת קלוריות (500 עד 550 קילו קלוריות ליום במשך ששת החודשים הראשונים לפחות) ולאחר מכן טיפול פרמקולוגי ו/או המשך ההגבלה הקלורית.

בנוסף, ניתנה למשתתפים הדרכה בנוגע להתנהגות, דיאטה ופעילות גופנית.

המטופלים נבדקו בידי קלינאי פעם בשבועיים במהלך ששת החודשים הראשונים וכל ארבעה עד שישה שבועות לאחר מכן.

לאחר שנתיים, הקבוצה הניתוחית השיגה הורדה ממוצעת במשקל של 21.6% ממשקלם הראשוני ו- 87.2% ממשקלם העודף, ואילו הקבוצה הלא כירורגית איבדה רק 5.5% מהמשקל ההתחלתי ו- 21.8% מהמשקל העודף.

בדומה, שכיחות הסינדרום המטבולי הופחתה בצורה משמעותית בקבוצת המטופלים שעברה ניתוח, ואף נמצא גם כי איכות החיים השתפרה יותר בקבוצת הניתוח.

לדברי החוקרים, התרחשות תופעות לואי היתה דומה וצפוייה בשני הטיפולים.

הערת מערכת הג’ורנאל:  ע”פ מחקר זה יש מקום לכאורה להמליץ לכמות מאוד גדולה של מטופלים לעבור פרוצדורה כירורגית זו…מסקנה קצת מטרידה שנראה שיש מקום עוד לבחון אותה על קבוצות גדולות יותר ולאורך זמן רב יותר…

Ann Intern Med. 2006;119:625-633

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן