ממחקר, כפי שהוצג השבוע בכנס העולמי של האיגוד האמריקני לבית חזה, עולה שבמטופלים המאושפזים כתוצאה מדלקת ריאות הנרכשת בקהילה (CAP), רמות גבוהות של אינטרלאוקין-6 (IL-6), וברמה מסוימת (אך פחותה) גם אינטרלאוקין-10 (IL-10), מעט לפני שיחרורם מביה”ח מנבאת מוות ב- 90 יום.
הוכח בעבר שכשליש מהאנשים הנדבקים ב- CAP מתים בשנתיים שלאחר מכן.
אסוציאציה זו אינה רק בגלל שאנשים אלה חולים מאוד, בעלי בריאות לקויה או בגיל מבוגר אלא גם עקב תהליכים פתו-פזיולוגיים המתרחשים בזמן שהותם בבית החולים.
רמות ציטוקינים גבוהות מאותתים על התרחשותה של דלקת.
במחקר הנוכחי, הוערך האם עלייה ממושכת בפלסמה של IL-6 ו- IL-10 קשורה לתמותה לאחר שחרור מביה”ח לאחר CAP.
מתוך 1,808 מטופלים ששוחררו מביה”ח בחיים, 126 (7%) נפטרו תוך 90 יום.
מתוך 1,452 מטופלים שעברו לפחות מדידת ציטוקינים אחת לפני שחרורם מביה”ח, אלה שנפטרו היו בעלי רמות IL-6 ו- IL-10 גבוהות במיוחד בהשוואה לאלה ששרדו.
רמות IL-6 ו- IL-10 גבוהות מעט לפני שחרור היו קשורות לסיכון תמותה גבוה תוך 90 יום.
הממצאים היו מובהקים יותר עבור IL-6.
ריכוזי IL-6 הממוצעים עבור אלה שנפטרו היו 10.6 pg/mL ו- 5.9 pg/mL עבור השורדים.
למען השוואה, ריכוז IL-6 באנשים בריאים, ללא זיהומים הוא בד”כ 1.8 פיקו-גרם ו- 100 פיקו-גרם במטופלים חולים מאוד המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ.
לכן במחקר זה, רמות IL-6 היו נמוכות פי 10 מאנשים חולים מאוד וגבוהות פי 5 מאנשים בריאים יחסית.
ראוי לציין שמוקדם להשתמש בנתונים אלה בקליניקה.
הסיבה הנפוצה למוות לאחר השחרור מביה”ח עבור מטופלים עם IL-6 גבוה במחזור הדם היתה אירועים קרדיווסקולארים כגון שבץ או MI.
ה”אירוניה” היא שמטופלים משוחררים מביה”ח לאחר אישפוז כתוצאה מזיהום אך מתים זמן קצר לאחר מכן ממחלה קרדיווסקולארית!
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!