הרפואה בראי ההיסטוריה, בתי חולים בתקופת הרמב”ם, JCP37 פרופ’ זרם פריאר


כבר הזכרנו שייתכן והרמב”ם עצמו לימד בבית חולים. בכל אופן ברור הוא “בית חולים” היה מוסד מקובל בתקופת הרמב”ם. בקורדובה בלבד, עיר הולדתו של הרמב”ם, נמצאו כחמישים בתי חולים בעיר שואוכלוסייתה מנתה כמיליון תושבים. קורדובה הייתה מרכז אקדמי עם אוניברסיטה שהוקמה כבר במאה התשיעית  וספריה ובה 200,000 ספרים.

בתקופה זו רפואה וכירורגיה היו מקצועות מרוחקים זה מזה. הרופאים  – מלומדים ובדרך כלל גם פילוסופים ואילו הכירורגים – אנשי מעשה שעסקו בטיפול בפציעות ובשברים ובהסרת אבנים מכיס השתן. אלבוקסיס  היה דמות בולטת בתקופה ההיא אשר הרים את קרנה של הכירורגיה. אלבוקסיס נולד בקורדובה בשנת 936 ומת בשנת 1013. אלבוקסיס הבין כי הכירורגיה נמצאת בשפל המדרגה והוא כותב “הכירורגיה  עברה לידים לא נאמנות ולאנשים לא תרבותיים, והמקצוע בזוי ושפל.”  אלבוקסיס איחד את המקצועות בכתיבת ספר לימוד המורכב משני  כרכים רפואה וכירורגיה. הספר שעוסק בכירורגיה כלל איורים של כלי עבודה שהשתמשו בהם הכירורגים. “קיימים שני סוגים של ניתוחים” הוא נהג לומר “אלה המרפאים את החולה ואלה שהורגים אותו”. ספרו הכירורגי  מתחיל  ומסתיים באזהרה,  “זהירות” הדומה לפתגם הלטיני “primum non nocere  – העיקר לא להזיק. הספר מתחלק לחלק הדן בשימוש כלי הצריבה של הרקמות   cauteries  החלק השני דן בהסרת אבנים בכיס השתן וניתוחים אחרים והחלק השלישי בשברים בעצמות ונקע במפרקים.  

נחזור לעניין בתי חולים. גם בקהיר היה בית חולים מפורסם –  בית חולים מנסור. בבית החולים מחלקות נפרדות לגברים ונשים, וכן מחלקות שהתמחו בפצעים מחלקת טראומה בג’רגון שלנו- מחלקת עיניים ומחלקות למחלות מדבקות. בשדרוג מיוחד זכו חולי  המחלקות למחלות מדבקות, כי שם  נמצאו מזרקות כדי לקרר את האוויר. בבית החולים היו חצרות ששמשו למטרת הרצאות, בית מרקחת, ספריה בהשגחתם של ששה ספרנים  וגינה לצמחי מרפא. על צוות המטפלים נמנו בדרנים שסיפרו אגדות ונגנים כדי להרגיע את אלה שהשינה נדדה מעיניהם. חמישים מתפללים קראו בקוראן במשך כל היממה לטובת החולים. כל חולה בשחרור קבל סכום כסף שיכסה את תקופת ההחלמה עד שהחולה יכול לחזור לעבודה, כי מה חשוב יותר להחלמה מהירה מלחסוך לחולה דאגת פרנסתו ושלווה נפשית ?

בניית בית חולים זה הסתיימה בשנת 1284 ואז מקומה של הרפואה הערבית כבר החל להתדרדר והשפעתה ירדה במקביל למצב האימפריה המוסלמית. קורדובה נכבשה על ידי הנוצרים בשנת 1236 ובגדד על ידי המונגולים בשנת 1258. אי שקט וחוסר ביטחון פשט  על ארצות האסלאם והאווירה  לא התאימה לפיתוח מרכזי למידה. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן