מבקר המדינה: ”בלגן” בהסדרי מתן תרופות שאינן בסל, רפואה מונעת לא מספקת ותחרות פרועה מידי בין הקופות..

דו”ח מבקר המדינה שמתפרסם היום עוסק גם במערכת הבריאות. הדו”ח “תקף” מס’ נושאים מרכזיים:

1. ההרשאות למתן תרופות בסל התרופות ושאינן בסל התרופות בקופות השונות – לפי מימצאי המבקר קיימים אי סדרים או חוסר בהירות מספק באשר לזכאות לשימוש בתרופות שכלולות ולא כלולות בסל. גם במקרים שבהם התרופה אינה בסל אך יש החזר או השתתפות של הקופה, ע”פ המימצאים, זו אינה עקבית וזהה לכל המטופלים בכל הקופות. בעניין זה העלה המבקר רעיון חדשני ומעניין: מטופל הרוכש מכיסו תרופות שאינן בסל זכאי לקבל החזר בגין התרופה ו/או טיפול שעליו למעשה ויתר או שנחסך מהקופה.

2. אי מתן רפואה מונעת מספקת ברמת הרפואה הראשונית – לפי דו”ח המבקר זמן הביקור הממוצע של מטופל אצל הרופא הוא של כ-5 דקות בלבד. כתוצאה מכך לא מבוצעות במרבית המקרים פעילויות הכרחיות וחשובות מבחינת רפואה מונעת כמו מדידת משקל, היקף מתניים, לחץ דם וכד’. בעניין זה גם תוקף המבקר את משרד הבריאות על כך שאינו מפרסם מדדי איכות ברפואה בחתך לפי קופות כדי שלקהל הרחב תהיה אפשרות להעריך את השירות הניתן בכל קופה על פי מדדים אובייקטיבים.

3. תחרות בין הקופות – לכאורה תחרות היא דבר מבורך וחשוב אך לפי דו”ח המבקר במסגרת התחרות נעשו מעשים לא נאותים, בעיקר במגזר הערבי. שיעור המעבר בין הקופות בשנת 2004 היה של 1.1% בלבד מהמבוטחים. במסגרת זו תוקף המבקר גם את הפיקוח על הביטוח המשלים בקופות שלטענתו מהווה כפל ביטוח במקרים רבים.

לדו”ח הביקורת המלא של המבקר על משרד ומערכת הבריאות

הערת המערכת:

באשר לתרופות ולטכנולוגיות שאינן בסל – בזמנו (2004) ניסינו ל”עשות סדר” ולהציג מידע השוואתי בין הקופות, מידע שאגב עורר הדים ואף תרעומת ע”י חלק מהקופות…(להשוואה בין כללית למכבי ניתן להקליק כאן, וללאומית – כאן). יש לציין שהמידע הזה, שהוא ודאי חשוב גם לעוסקים במקצוע ובודאי גם למטופלים, הוא בעייתי ומורכב, ונראה שיש מקום ל”עשיית סדר”.

אגב,  אולי אפילו עוד לפני כן, נראה שע”פ סקרים שונים (סקר שבוצע לאחרונה ע”י גיאוקרטוגרפיה וטרם פורסם הראה זאת)  שמרבית הציבור אינו מודע לזכויות המגיעות לו ע”פ חוק, כלומר אילו טיפולים ותרופות כלולים בסל ולאילו התוויות.

בנושא תרופות הנושא מוסדר ופשוט יותר: במאגר התרופות באתר האינטרנט של משה”ב (ואף בזה של e-Med המבוסס על המידע במשה”ב) ניתן לראות איזה תרופה כלולה בסל ואיזה לא, ומופיעות גם ההתוויות המאושרות, כך שבתרופות המידע בעיקרון זמין (אם כי לעיתים לא מעודכן מספיק). לעומת זאת, בטכנולוגיות רפואיות הנושא פחות ברור ולא ניתן למעשה לעיין במאגר אחד קל לחיפוש ולניווט המציג את כלל הטכנולוגיות והפרוצדורות הכלולות בסל הבריאות כיום.

מדדי איכות – כפי שניתן לראות בקישור לדו”ח המבקר המלא, המבקר מתייחס בהרחבה לפרוייקט מדדי איכות ברפואה שהחל עם פרסום דו”ח ראשון של ב-2002 של צוות חוקרים מאונ’ בן גוריון. הדו”ח תוקף את סירוב קופות החולים לאפשר פירסום תוצאות ע”פ קופות ומתאר את ההתנהלות והתדיינות שהייתה בנושא. זה. לנו נראה שהדרישה הזו של המבקר צודקת ואף הבענו דעתנו על כך מס’ פעמים. 

עם זאת יש לציין שהפירסומים האחרונים של מדדי האיכות, בחתך ארצי, הראו בהחלט על שיפור משמעותי במרבית המדדים – שיפור שלא בא לידי ביטוי בדו”ח המבקר. אנו הצגנו כאן חלק מהמימצאים , וניתן אף להאזין ולצפות בהרצאה מסכמת של הנושא מאת ד”ר יוסי רוזנבלום מקופ”ח מאוחדת.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן