מאז הכנסת PCV7 (heptavalent pneumococcal conjugate vaccine) השיעורים של IPD (invasive pneumococcal disease) בתינוקות צעירים ירדו משמעותית. דבר זה מספק הוכחה לכך, שחיסון ילדם בגיל 2 עד 23 חודשים הביא לשינויים בנשאות פנאומוקוק בקרב תינוקות שצעירים מדי לקבל PCV7. עם הירידה המשמעותית בשיעורי IPD בתינוקות שחורים, ההבדל הגזעני הקודם סולק.
דלקת ריאות סטרפטוקוקלי היא זיהום רציני בתינוקות צעירים. PCV7 אושר בשנת 2000 והומלץ לכל הילדים בין הגילאים 2-23 חודש.
מטרת המחקר הייתה לקבוע את שיעורי IPD בתינוקות צעירים לפני (אחד ביולי 1997 30 ביולי 2000) ואחרי (אחד ביולי 2001- 30 ביולי 2004) הכנסת PCV7 לתוכנית החיסונים של הילדים ביולי 2000.
המחקר הפרוספקטיבי, התבסס על תינוקות מהאוכלוסיה בין הגילאים 0-90 יום, אשר גרים בשמונה מדינות בארצות הברית, עם השגחה מעבדתית אקטיבית לזיהומי S pneumoniae מהאחד ביולי 1997 ועד ל-30 ביולי 2004.
במחקר היו 146 מקרי IPD, 89 לפני ו-57 אחרי הכנסת PCV7. בקטרמיה מבודדת קרתה ב-94 מהמקרים (64%), דלקת ריאות ב-27 (18%), מנינגיטיס ב-22 (15%) וארטריטיס ספטי ו/או אוסטאומיאליטיס ב-3 (2%). שיעורים ממוצעים של IPD בקרב תינוקות בין הגילאים 0-90 יום ירדו ב-40% מ-11.8 (רווח בר סמך CI 95%, 9.6-14.5) ל-7.2 (CI 95%, 5.6-9.4 , P = .004) פר 100,000 לידות חי לאחר הכנסת PCV7. בקרב תינוקות שחורים שיעורים ממוצעים של IPD ירדו משמעותית מ-17.1 (CI 95%, 11.9-24.6) ל-5.3 (CI 95%, 2.8-10.1 , P = .001) פר 100,000 לידות חי, עם ירידה לא משמעותית מ-9.6 (CI 95%, 7.3-12.7) ל-6.8 (CI 95%, 4.9-9.4) פר 100,000 לידות חי עבור תינוקות לבנים.
שיעורי בידוד PCV7-serotype ירדו משמעותית מ-7.3 (CI 95%, 5.3-10.1) ל-2.4 (CU 95%, 1.6-3.8, P<.001) פר 100,000 לידות חי, בעוד ששיעורי non-PCV7 serotypes נשארו קבועים (P = .55).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!