ילדים קטנים וזקנים מראים ירידה בשיעורי זיהומי פנאומוקוק עמידים לתרופות. חוקרים במרכזי CDP (Disease Control and Prevention) משייכים את הירידה בשיעורים אלה לחיסון פנאומוקוק (Conjugate) המומלץ לשתי קבוצות אלה.
המחקר, שנערך על ידי Active Bacterial Core Surveillance איתר מחלות של דלקות ריאה פנאומוקוקליות עמידות לתרופות בארצות הברית בין השנים 1996- 2004.
שיעורי הזנים העמידים לפניצילין הגיע לפיק בשנת 1999 ועמד על 6.3 מקרים ל-100 אלף וירד ל-2.7 מקרים ל-100 אלף בשנת 2004, ירידה של 57%. שיעור זיהומי הפנאומוקוק העמידים לתרופות מרובות הגיע לפיק של 4.1 מקרים ל-100 אלף בשנת 1999 וירד ל-1.7 מקרים ל-100 אלף בשנת 2004, ירידה של 59%.
בין 1999-2004 שיעור זני סטרפ פנאומוניה העמידים לפניצילין ירד ב-81% בקרב ילדים מתחת לגיל שנתיים וב- 49% בקרב מבוגרים מעל גיל 65. שיעורי המחלות העמידות, שנגרמות על ידי סרוטיפים של החיסון ירדו ב-87%.
למרות זאת הייתה עליה בעמידות למחלה הקשורה לסרוטיפ 19A מ-2 ל-8.3 מקרים ל-100 אלף בילדים מתחת לגיל שנתיים. זן זה לא נכלל בחיסון המצומד.
צפוי שרופאים יראו פחות כישלונות בטיפול בשל עמידות לפנאומוקוק בקרב החולים שלהם, אך פנאמוקוק הראה יכולת מצוינת לעשות אדפטציה ולכן יש להמשיך ולהשתמש באנטיביוטיקה בזהירות אם רוצים לשמר את התועלת, שיש לחיסון פנאומוקוק (Conjugate) על עמידות.
לחיסון יש שני אפקטים: הגנה על הפרט וחסינות העדר. המחקר הראה הגנה גם על מבוגרים, שלא חוסנו בחיסון.
לדעת החוקרים, ההמלצות העכשוויות לגבי ילדים הן טובות. השאלה האמיתית היא האם מבוגרים יכולים, בסופו של דבר, להרוויח יותר מחיסון של ילדים מאשר מחיסון המבוגרים הנוכחי, שבעל יעילות מוגבלת.
כשמנהל המחקר נשאל לגבי דעתו על הורים, שלא מאמינים בבטיחות של מתן חיסונים לילדיהם, הוא אמר, שיש הורים שמאמינים לשטויות רבות, שמופיעות באינטרנט על כך, שחיסון יכול לפגוע בילדיהם. הורים אלה “דוחים” את חיסון ילדיהם תוך כדי כך, שהם סומכים על אפקט חסינות העדר. אפקט זה הוא סטטיסטי, ואומנם הסיכון לזיהום נמוך יותר, אך הילד האינדיבידואלי נשאר עם רגישות מלאה לזיהום.
לבריטניה, אירלנד, שבדיה וגרמניה היו התפרצויות גדולות של זיהומים, שניתן למונע אותם, כגון שעלת וחצבת בשל נפיצות עמדה זו. בהתפרצויות השעלת, בקרב ילדים, שאושפזו, היו אשפוזים בטיפול נמרץ, פרכוסים ומוות.
על הרופאים לשאול הורים כאלה, אם הם מוכנים שזה יהיה על המצפון שלהם, שהילד שלהם לא יחוסן וכתוצאה מכך ידבק במנינגיטיס פנאומוקוקלית עם תוצאות נוירולוגיות מתמשכות. יש רופאים, שמסרבים שהורים כאלה יישארו תחת טיפולם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!