הפנייה למאמרו של ד”ר בלשר על סל התרופות ב”הארץ”

ד”ר יורם בלשר מפרסם היום מאמר בעתון “הארץ” שבו הוא תוקף את הממשלה על כך שאינה מאשרת את ההצעה לקביעת תקציב קבוע של עדכון הסל. הוא מציין שיש צורך כיום בכ-450 מיל’ ש”ח כדי שניתן יהיה להכניס את התרופות והטכנולוגיות החיוניות לסל, יותר מפי 2 מהסכום שתוקצב. כדי להמחיש את הצורך הגדול בהרחבת הסל, מביא ד”ר בלשר 3 דוגמאות: הרצפטין לאינדיקציה מורחבת של סרטן השד, הורמוני גדילה לילדים ותרופה לחולי תלסמיה. לטענת ד”ר בלשר- כסף לא חסר, יש מיליארי ש”ח עודפי תקציב “השוכבים” במרתפי האוצר, ולא צריכה להיות בעייה לנצלם לטובת מטרה חשובה כזו. הוא מסיים את המאמר בהבעת התנגדות להחלטת מני מזוז לדחות את מועד הכרזת החלטת הועדה לאחרי הבחירות ודוחה את טענתו שהחלטות הועדה עלולות להתקבל כתעמולת בחירות..

למאמר בהארץ

הערת המערכת: עקרונית אנחנו מצטרפים לקריאה לקביעת חוק שיסדיר את תקציב הרחבת הסל בהיקף של כ-2% (שזה בערך 400 מיל’ ש”ח)  מבלי שיהיה צורך כל שנה להתדיינות ושתדלנות עד הרגע האחרון של ישיבות הועדה.

באשר לדוגמאות שמביא ד”ר בלשר, יש לנו כמה השגות. הדוגמא של הרצפטין ש”נוגסת” 125 מיל’ ש”ח מהתקציב עבור טיפול מונע ב-585 נשים בעייתית לדעתנו: ראשית, זהו טיפול שטרם אושר כהתוויה רפואית במשרד הבריאות (ולמיטב ידיעתנו גם לא במערב), ושנית – כאשר על הפרק עומדת הרחבה של התווייה בסד”ג ענק שכזה – אין שום הצדקה לדעתנו שהמחיר הנוכחי של התרופה , שבחישוב שנתי מגיע ל-225 אלף ש”ח למטופלת, לא יעודכן ויופחת משמעותית במקביל. חברי הועדה אינם צריכים לקבל את המחיר שנקבע להרצפטין (להתווייה שונה וצרה יותר) כמחיר “קדוש”, וחברת רוש, היצרנית, ודאי מסוגלת לעמוד במחיר נוח יותר, אם וכאשר ההתוויה תאושר ותכלל בסל.

דווקא הדוגמא השלישית, זו שמתייחסת לחולי תלסמיה היא באמת דוגמא מצויינת שממחישה את חשיבות עדכון הסל. בעלות נוספת קטנה מאוד יחסית (כ-3 מיל’ ש”ח למיטב ידיעתנו) , ניתן לשפר את איכות חייהם של כ-200 חולים תלסמיה (רבים מהם ילדים) ולמנוע סיבוכים קשים של עודפי הברזל. ויש עוד דוגמאות רבות כאלה של טיפולים עם יעילות גבוהה מבחינת  עלות/תועלת והיקף תקציבי כולל הדרוש להכללה קטן יחסית,  בבקשות להרחבת הסל הנוכחי: טיפול בקוצב מוח VNS לחולי אפילפסיה שאינם מגיבים לטיפול תרופתי, טיפול בסרטן המעי הגס בחולים שהטיפול בהם בקו הראשון והשני נכשל (ארביטוקס), טיפול בילדים הסובלים מ-V.U.R , טיפול באמצעות תת לחץ או באוזון בכיבים סוכרתיים בכף הרגל , ועוד. דווקא הדוגמא הראשונה של ד”ר בלשר, ההרצפטין, היא אולי הדוגמא הלא נכונה להמחשת הבעייה…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן