הטיפול בדלקת בגרון, ה JAMA, מתוך jc 456



דלקת בגרון, אחת הסיבות העיקריות לביקור אצל רופא הילדים.

ברוב המקרים הגורם הפתוגני, נגיפי, כולל ה rhinovirus  ה  coronavirus  וה  adenovirus. הגורם החיידקי השכיח הוא הסטרפטוקוקוס המוליטיקוס מקבוצה A. המלצות האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הן לתת טיפול אנטיביוטי כאשר סטרפ A מתגלה במשטח גרון.

התרופה המומלצת היא פניצילין או הנגזר ממנו amoxyicillin.כאשר קיימת רגישות יתר לפניצילן, מומלץ לטפל באריתרומיצין. המלצות האקדמיה ממשיכות וקובעות, כי מותר גם לטפל בצפלוספורינים מהדור הראשון.

הערת העורך: השגות למה שנכתב ראה בסוף.

הנקודה החשובה הנלמדת מהמלצות אלה היאשאין לטפל בתרופות אנטיביוטיות, אלא כאשר נמצא חיידק סטרפ A במשטח הגרון. הטיפול האנטיביוטי  מקצר את משך זמן המחלה במקצת אך חשיבות ההוריה למתן פניצילין היא מניעת סיבוכים, ובראשם  קדחת השיגרון –   rheumatic fever.  

אין טעם במתן תרופות אנטיביוטיות אלא  כאשר החיידק סטרפ A התגלה.

המחקר לפנינו בדקבאיזו מידה רופאי הילדים נאמנים להוראות אלה:-

1  האם רופאי הילדים מקפידים לבדוק משטח גרון מילדים הלוקים בכאבי גרון

2  באיזו מידה הם מגבילים טפול אנטיביוטירק לאותם ילדים בהם סטרפ A נמצא במשטח הגרון

3  האם התרופה האנטיביוטית שנרשמה שייכת לקבוצת התרופות המומלצות לטפול בדלקת בגרון ?

גיל הילדים שהשתתפו במחקר, היה בין 3  ועד 17 שנה. ילדים שטרם מלאו להם  שלוש שנים לא השתתפו במחקר, שכן נדיר שילדים מתחת לגיל 3 שנים ייתקפו בסטרפ A.רופאים רשמו תרופות אנטיביוטיות  ל 53% ילדים שלקו בדלקת בגרון. נתון זה אומר דרשני. ידוע כי חיידק הסטרפ A ניתן למצוא רק ב 15% ועד 36% בין הילדים הלוקים בדלקת בגרון. אם כן הדבר,  איך אפשר להסביר ש  53% הילדים קבלו טפול אנטיביוטי ? ממצא זה מעיד כי ילדים רבים קבלו  טפול אנטיביוטי  בלי שבודד אצלם החיידק סטרפ A.

כאשר החוקרים התעמקו בשאלה זו, התברר כי רק במעט מעל 50% מהמקרים נלקח משטח גרון לגלוי החיידק. המסקנה, כ  50%  נטלו תרופה אנטיביוטית בלא שהוכח הצורך בכך.

לשאלה האם התרופות האנטיביוטיות שניתנו היו התרופות המומלצות? אלו תרופות אנטיביטיות נרשמו לילדים? 27% מבין הילדים שקבלו טפול אנטיביוטי,  התרופה לא הייתה מומלצתלמקרי דלקת גרון הנגרם על ידי סטרפ A .התרופות כללו צפלוספורינים  שאינם מהדור הראשון, מקרולידים לטווח ארוך קלריתרומיצין ואזיתרומיצין וכן התרופה אוגמנטין.

בארצות הברית ילדים הלוקים בדלקת בגרון עלוליםלהגיע  לרופא ילדים או לרופא כללי.אלה שהגיעו לרופא ילדים, הסיכוי למשטח גרון ולאבחנה בקטריולוגית מדויקת, היה גבוה יותר. כמו כן הסיכוי לקבל תרופהמתאימה היה גדול יותר כאשר בקרו אצל רופא ילדים ולא בחדר מיון או אצל רופא כללי. 

הערת העורך: מאמר זה מעלה אחד הנושאים החוזרים ונשנים בעבודתנו היום-יומית.

בניסיוני, ילדים רבים מפתחים דלקת בגרון, בימי שישי דווקא כאשר המעבדות סגורות. לכן חשוב להדגיש, כי אפשר לקחת משטח גרון ולהכניס אותו למבחנה עם מצע גידול ולשלוח אותו למעבדה ביום ראשון. אפשר להתחיל טיפול ולהפסיקו מיד עם קבלת תשובה שלילית. אפשרות שנייה היא לא לתת טיפול אנטיביוטי עד לאחר קבלת התשובה. בהקשר זה כדאי לנו לזכור שגם  כאשר נתחיל בטפול ביום התשיעי של המחלה, הטיפול ימנע הופעת הסיבוך העיקרי והוא קדחת השיגרון.כדאי לחזור על נקודה זו בשנית, כי היא חשובה:-  טיפול האנטיביוטי הוא יעיל גם כאשר נתחיל בו  ביום התשיעי של המחלה, גם כךהטיפול ימנעהופעת סיבוכים ובתוכם קדחת השיגרון.

עיקר הבעיה בשימוש בלתי מבוקר של אנטיביוטיקה היא הופעת זנים עמידים לתרופות. בהקשר זה חשוב להדגיש, כי  עדיין כול חיידקי הסטרפ A   רגישים לפניצילין. מה שאין כן לגבי הצפלוספורינים. העמידות לצפלוספורינים הולכת וגוברת

.

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מאשרת את השימוש של צפלוספורינים מדור ראשון בטיפול בדלקת בגרון, אך בין מומחים למחלות מדבקות, יש המתנגדים לשימוש בתרופות אלה.

המאמר הופיע בעיתון JAMA מיום ה  9  בנובמבר 2005


Antibiotic treatment of children with sore throat

Linder JA, Bates DW, Lee GM, Finkelstein JA.

JAMA   2005;294:2315-22.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן