מחקר ייחודי שהתקיים במרכז הרפואי אסף הרופא בחן את השאלה כיצד נכון לבשר בשורה מרה ? בין מסקנות המחקר, (שבחן שאלה זו משלוש נקודות ראות: חולים, רופאים ואחיות) ראוי להדגיש את הבאות:
מתן בשורה מרה יינתן סמוך ככל שניתן לאבחנה
מומלץ לשתף בתחילה גם בן משפחה ואחות
על המידע שמועבר לכלול התייחסות לטיפולים ולתופעות לוואי
רצוי שהמידע יועבר גם בכתב
יש להכשיר את המטפלים כיצד להעביר מידע מסוג זה .
העשייה הרפואית והסיעודית רצופה במשימות והתמודדויות, כאשר הקשה מכולן היא בישור בשורה מרה, שכוללת מידע המשפיע באופן משמעותי על המשך קיום החיים.
הספרות המקצועית מלמדת כי לאופן בו מועברת הבשורה למטופל יש השפעה משמעותית על המשך תפקודו ועל קבלת החלטותיו: כשנעשה שימוש במונחים רפואיים שלא ברורים לחולה, כשהאמת מטושטשת ומעורפלת וכשיש חוסר תיאום בין המטפלים באשר לכמות ולסוג המידע שיש להעביר החולה נותר מבולבל, כועס וחרד. לעומת זאת, בישור מתוכנן שמבוצע כראוי, מסייע לחולה להתמודד עם מצבו.
באופן מסורתי, בישור הבשורה המרה היה נחלתו של הרופא, מהיותו כרוך במסירת דיאגנוזה ופרוגנוזה, אך בפועל, הסתבר כי צוות רב מקצועי נוטל בו חלק, ברמות, זמנים ותפקידים שונים. לכן, לא ברור היה מהם התכנים המועברים במפגש כזה, מי נוכח בו, מהם דפוסי התמיכה והתקשורת והאם הם מועילים לחולים.
מטרת המחקר היתה לזהות את דפוסי ההתנהגות בהם נוקטים המטפלים בעת בישור בשורה מרה, וכן את השפעתם על המטופל. נושאים אלה נבחנו משלוש זוויות: חולים, רופאים ואחיות. זהו המחקר הראשון בעולם שבדק את נושא בישור הבשורה המרה מכל הזוויות גם יחד.
במחקר נטלו חלק 152 משתתפים: 51 חולי סרטן, 51 אחיות ו 50 רופאים. המחקר כלל שאלון מובנה ובו 35 היגדים.
ההמלצות העיקריות שעולות מהמחקר הן:
- ראוי שמתן הבשורה המרה יהיה בסמוך ככל הניתן לאבחנה
- בתהליך מתן הבשורה מומלץ לשתף בן משפחה ואחות
- המידע שמועבר במפגש צריך לכלול גם התייחסות לטיפולים ולתופעות הלוואי, ומומלץ למסור למטופל מידע בכתב
- יש לתת למטופל מקום לביטויי רגשותיו ולתמוך בו באמצעות שתיקה אמפטית ומגע מנחם
- על התקשורת המילולית להתבסס על משפטי השתתפות, הערכה ועידוד, ויש להימנע ממשפטים המנסים לעודד על דרך השלילה
- בישור הבשורה המרה הוא תהליך ולא פעולה חד פעמית, שכן החולה זקוק לזמן כדי לפתח מודעות למצבו ולהפנים את הבשורה המרה. לכן, רופאים ואחיות צריכים להתכונן לקשת רחבה של תגובות אפשריות מצד מקבלי הבשורה, ולגלות סבלנות והבנה גם כשהחולים שואלים שוב ושוב את אותה שאלה
- יש להכשיר את המטפלים למסור בשורה מרה, שכן זוהי מלאכה הדורשת מיומנות ותכנון
במחקר השתתפו: מנהלת מערך הסיעוד באסף הרופא דינה סילנר, אורנה לוי אחראית מחלקת נשים ותרצה שוורץ ראש צוות המחלקה לגניאונקולוגיה וד”ר מיכל רסין מרכזת יחידת מחקר בסיעוד.
“מדובר בתמונה רב-ממדית שעשויה לגשר על הפער בין מה שחולים רוצים לבין מה שהמטפלים עושים”, מסבירה דינה סילנר, “ואפשר שהממצאים יסייעו בעיצוב קווים מנחים לבישור הבשורה המרה”.
יש לציין שהמחקר הוצג בכנס הבינ”ל הכי גדול בסיעוד, שהתקיים בשנת 2005 בטייוואן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!