נפתח במספר מילים על מחלת הצליאק. מחלת הצליאק מאופיינת בשינויים דלקתיים במעי הדק – הסננה  של תאים דלקתייםבלמינה פרופריה  וכן הסננת לימפוציטים בין  תאי האפיתל. הדלקת מופיעה לאחר המעיים נחשפים לחיטה, שעורה ושיפון. בני אדם להם האנטיגנים HLA-DQ2   או HLA-DQ8 ברקמות, מהווים קבוצה בסיכון גבוה, לפתח מחלת הצליאק וכן סוכרת נעורים שתיהן מחלות אוטו- אימוניות.

על אף העובדה ששני אנטיגנים אלה –  HLA-DQ2 או HLA-DQ8 מהווים גורם סיכון לפתח מחלת הצליאק או סוכרת נעורים, או שתי המחלות גם יחד, רוב בני אדם להם אנטיגנים אלה, לא מפתחים מחלת הצליאק. כדאי לחדד נקודה זו:-  רוב חולי צליאק או חולי סוכרת נעורים, על גבי הלויקוציטים שלהם נמצא אנטיגנים HLA-DQ2אוHLA-DQ8  . מאידך, רק אחוז קטן בתוך אוכלוסיית נושאי אנטיגנים אלה, יילקה במחלת הצליאק או בסוכרת נעורים.

עד כה ידוע, כי ההנקה מפחיתה את הסיכון לפתח מחלת צליאק.גם הקשרבין כמות הגלוטן שתינוק אוכל לבין הסיכון לפתח מחלת הכרסת ידוע. במחקר הנוכחי החוקרים בדקו, האם זמן הכנסת הגלוטן לתפריט התינוק, מהווה גורם סיכון לפתח מחלת הכרסת. כלומר האם אנחנו מגבירים את הסיכון לפתח מחלת הכרסת אם אנחנו מאכילים את התינוקות שלנו גלוטן בחודשים הראשונים  לחיים.

החוקרים נעזרו בתכנית המתחקה אחר קבוצת יילודיםנשאי האנטיגניםLA-DQ8

ו.HLA-DQ2תכנית זו פרספקטיבית ומטרתה  לגלות גורמים סביבתיים  הקובעים מתי אדם הנמצא בסיכון, יפתח את המחלה הקלינית מחלת הכרסת או סוכרת נעורים. הקשר בין חשיפה לגלוטן והסיכון לפתח סוכרת נעורים נבדק בעבר. הוכח כי תינוקות החשופים לגלוטן בשלושת החודשים הראשונים לחיים או החשופים מהחודש השביעי והלאה, נמצאים בסיכון גבוה לפתח סוכרת נעורים. במחקר הנוכחי החוקרים בקשו לגלות האם חשיפה לגלוטן בחודשים  הראשונים לחיים תעצים גם את הסיכון לפתח מחלת הצליאק.

היילודים שנבחרו למחקר אחד מהוריהם או מאחיהם לוקים בסוכרת נעורים,או הם עצמם נשאי  האנטיגנים HLA-DQ2או HLA-DQ8בדם חבל הטבור. החוקרים עקבו אחר משפחות תינוקות אלה  מדי שלושה חודשים עד גיל 15 חודש ובררו את התפריט המדויק של התינוק. דגימות דם נלקחו בגיל 15 חודש, בגיל שנתיים ולאחר מכן פעם בשנה. דגימות דם אלה נבדקו לנוגדנים ל  tissue transglutaminase) tTG).  נוגדנים אלה הם הנוגדנים  העצמאיים ה autoantibodies –  האופיניים למחלת הכרסת. כאשרה tTG   היה חיובי  החוקרים הציעו להורים להסכים לביופסיה של המעי.

מהתוצאות התברר כי תינוקות שנחשפו לגלוטן בשלושת החודשים הראשונים לחיים  נמצאו בסיכון הגבוה פי חמש לפתח מחלת הצליאק. במילים אחרות, חשיפת תינוקות,  להם גנטיקה מתאימה, לגלוטן בשלושת החודשים הראשונים לחיים, מעלה ההיארעות של מחלת הצליאק  פי חמש, בהשוואה לתינוקות עם אותה גנטיקה שלא קיבלו גלוטן  בגיל זה.

תופעה מעניינת! חשיפה לגלוטן בין ארבעה עד ששה חודשיםלא מהווה סיכון, ואילו חשיפה לגלוטן בחודש השביעי שוב מעלה את הסיכון. הסיבה לכך טרם הובררה. החוקרים הציעו כי ניתן להסביר ממצא זה על רקע כמות הגלוטן שניתן לתינוקות. החוקרים סוברים כי ייתכן שכמות הגלוטן שהתינוק אוכל עולה בגיל חצי שנה, ואיתה הסיכון לפתח מחלת הכרסת. אך זו השערה בלבד ואין לה בסיס בדוק. 

הערת ה עורך: – ראו הוזהרתם! זה עשרות בשנים אני ממליץ לאמהות להשתמש בדייסות קורנפלור או אורזבלבד בשנה הראשונה לחיים.הימנעות מגלוטן בשנה הראשונהמקטינה את הסיכון לפתח מחלת הצליאק מוקדם בחיים. לגבי העתיד, עדיין לא ברור האם ילדים אלו שלא קבלו גלוטן בינקות, ייחלו במחלת צליאק מאוחר יותר בחיים. גם בדחיית תחילת המחלה אני רואה רק רווח, כי ביטויי המחלה פחות חמורים בילדים גדולים יותר. כן למדנו מהחוקרים, כי הימנעות מגלוטן בחודשים הראשונים מקטינה את הסיכון לפתח סוכרת נעורים.  זאת בשורה חשובה יותר. ילד רגיש לגלוטן,  השומר על הדיאטה, יחיה כילד בריא לכל דבר. חולה סוכרת נעורים, גם אם יקפיד בזריקת  אינסולין, יישאר ילד חולה סוכרת נעורים עם כל הסיבוכים של מחלה זו.  המסר המעשי של מחקר זה הוא, לא להשתמש בדייסות או במאכלים המכילים גלוטן בתשעת החודשים  הראשונים לחיים. 

דרושים מחקרים נוספים כדי לאשש את הממצאים של המחקר הנוכחי  שכן מספר החולים שפיתחו נוגדנים ל  tTG    נמצא נמוך  במחקר הנוכחי.

בעיה נוספת נוגדנים ל tTG   לא נמצאו אצל ילדים לפני  גיל שנתיים. האם הגוף לא יצר את הנוגדנים או האם השיטה לגלות את הנוגדנים  אינה מספיק רגישה?  המסר המעשי עבורנו, כאשר אנחנו חושדים במחלת הצליאק, אם החולה טרם הגיע לגיל שנתיים, רצוי להזמין גם בדיקה לנוגדנים לגליאדין. בדיקה זו רגישה יותר, אך יש להיזהר מתוצאות חיוביות  כזובות.  כאשר יימצאו נוגדנים כנגד גליאדין אזי יש להזמין נוגדנים כנגד tTG   -בדיקה זו מהימנה יותר.

כאשר  נמצאים נוגדנים ל tTG   האבחנה היא מחלת הצליאק, אם כי מקובל להזמין גם ביופסיה של המעי.

כאשר נוגדנים לtTG   חסרים למרות החשד הקליני למחלת הכרסת,   קיימות שתי אפשרויות: –  כאשר החשד הקליני חזק מאד, לבצע ביופסיה של המעי על  אף הסרולוגיה השלילית, או לחזור על הבדיקה כעבור מספר חודשים,  או,

בסיכום, המסרים הנובעים ממאמר זה הם שניים:-

להימנע ממזונות המכילים גלוטן  בתשעת החודשים הראשונים לחיים

תינוק החשוד לרגישות לקמח הבדיקה הראשונה שיש לבצע היא נוגדנים לגליאדין

המאמר הופיע בעיתון Journal of the American Medical Association  מיום 18 לחודש מאי 2005.  

Risk of celiac disease autoimmunity and timing of gluten introduction in the diet of infants at increased risk of disease

Norris JM, Barriga K,  Hoffenberg EJ, et al,.

JAMA  2005;293:2343-51.