נכון ליום שישי בערב, לאחר הניתוח השלישי של שרון, שיפור בבדיקות ה-CT , עדיין מצב קשה והתקשורת הכללית כבר מעלה האשמות ושאלות נוקבות… (אמצעי התקשורת והפניות לספרות)

בהודעה דרמטית בשעה 18:00 הערב מסר מנכ”ל הדסה כי בדיקות ה-CT של רה”מ שרון לאחר הניתוח השלישי שעבר בעקבות ההחמרה במצבו בשעות הבוקר, הראו על שיפור משמעותי בהשוואה לבדיקות ה-CT הקודמות שנערכו עם הגעתו להדסה ביום רביעי בלילה. גם הפרמטרים של לחץ תוך גולגלתי, לחץ דם נראים בשעה זו תקינים.

לדיווח נוסף ב-YNET

בין המומחים שהתארחו באולפני החדשות של ערוצי הטלויזיה הפרשנות לדיווח הייתה דומה אם כי בעוד שפרופ’ קור’צין בערוץ 1 הפגין פסימיות רבה לגבי יכולתו של שרון לחזור לתפקוד כלשהו, הרי ד”ר גולדמן בערוץ 10 ציין בתשובה לשאלה ישירה שיש מקרים מדווחים בספרות של אנשים שעברו מהלכים דומים והצליחו לצאת עם פגיעה קטנה שאיפשרה המשך תפקוד סביר.

כפי שכבר דיווחנו ביומיים האחרונים מתעוררות שאלות נוקבות לגבי הטיפול שקיבל רה”מ שרון טרם האירוע האחרון. ב”הארץ” , מנהל אחד מבתי החולים, השווה את הסיטואציה למחדל הביטחוני של רצח רבין וטען שרופאיו לא סיפקו לו “איפוד רפואי”. עיקר הביקורת היא על כך שרופאי שרון לא “הכריחו” אותו להכנס למנוחה, ושאיפשרו לילה לפני הצינתור לנסוע לחוותו המרוחקת בדרום.

באתר YNET הועלו 7 שאלות “נוקבות” לרופאי שרון. בין היתר, מדוע היה צריך לחכות שבועיים לצינתור (המערכת- נראה דווקא פרק זמן סביר לאור ההתאוששות של שרון מהאירוע הראשון..) , מדוע טופל בקלקסן ולא באספירין או פלויקס שכן לפי הכותבים זהו הטיפול המומלץ אחרי TIA (המערכת- כשהרקע ל-TIA או לשבץ הוא פרפור פרוזדורים או PFO ההנחיות הן דווקא לטיפול אנטיקואגולנטי(וורפרין או קלקסן)  ולא נוגד צימות טסיות- ניתן לצפות בקישורים הבאים בראיון שקיימנו בנושא זה עם פרופ’ בורנשטיין,בו הוא מסביר זאת, וגם במאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-NEJM אותו אנו סוקרים בהרחבה בג’ורנאל קלאב 454 הקרוב), האם נערכו בדיקות מדדי קרישה בתקופה בה קיבל שרון קלקסן (לפי הצהרת פרופ’ מור שלמה מנכ”ל הדסה רמת הקרישה של שרון בעת הגעתו להדסה ביום רביעי בלילה הייתה תקינה),מה קרה מהרגע ששרון התלונן על חולשה או כאבים והאם קיבל טיפול כלשהו בדרך (בתחקיר שודאי עוד יעשה נראה שזו אולי תהיה אחת הנקודות הרפואיות החשובות. האם ד”ר שגב, רופאו של רה”מ שהגיע לחווה איבחן כי קיים סיכון לשבץ מדמם? והאם נכונה הידיעה לפיה קיבל שרון זריקת קלקסן נוספת שהיא למעשה התווית נגד לשבץ מדמם). השאלה האחרונה שלה דווקא ניתנה תשובה באמצעי התקשורת הייתה אם נעשה שימוש בעת הניתוח של שרון בנובוסבן, ולפי הדיווחים שניתנו – אכן נעשה שימוש בתרופה זו. (לפני מס’ חודשים סיקרנו את כנס ההרדמה השנתי ובה הוצגו מס’ הרצאות ותאורי מקרה שהדגימו שימוש מוצלח בנובוסבן – להלן הקישור לדיווח זה שבו ניתן לשמוע ולצפות באותן הרצאות).

האירוע הדמרטי-טרגי (עדיין בתקווה לסוף טוב בעת כתיבת שורות אלה..) העלה את העניין הציבורי בשאלות הרפואיות באופן חד. רופאים בכירים הפכו לפרשנים בכירים שלעיתים “ההתערבבות” שלהם עם הפרשנים הפוליטיים נראתה מעט מוזרה או מביכה…לאירוע יש גם צדדים תקשורתיים רפואיים מאוד מעניינים הנוגעים גם להתנהלות של הדסה (שבסה”כ נראיתה מכובדת ואמינה) ויש להניח שעוד ידובר וייכתב רבות על כך…אחת השאלות שעלו היא אם זה נכון ואתי שהתקשורת תעסוק באופן אובססיבי כל כך במצבו הרפואי של שרון, שכן בפועל כמעט והגענו למצב של ניתוח בשידור חי …

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן