מספר טיפולים אנטיביוטים לאקנה וולגריס לא היו טובים יותר מבנזויל פרוקסיד (OXY), על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם בגיליון דצמבר של The Lancet.
טיפול אנטיביוטי היה חלק חשוב מהטיפול באקנה ברחבי העולם ב-40 השנים באחרונות, אך אקנה אינו זיהום במובן הקלאסי: פעילות דלקתית ישירה יכולה להיות חשובה כמו עיכוב גדילה פרופריוניבקטריאלית, או אפילו חשובה יותר. השלכה אחת על ההסתמכות על אנטיביוטיקה היא עלייה גדולה בשכיחות עמידות פרופיוניבקטריאלית לתרופות נפוצות.
במחקר כלל 649 משתתפים עם אקנה קל עד בינוני אשר קיבלו אחד מ-5 טיפולים אנטיבקטריאלים. התוצאות הראשוניות היו הערכה עצמית של שיפור וירידה בפצעים.
לאחר 18 שבועות, היה לפחות שיפור בינוני או יותר ב-72 (55%) מתוך 131 משתתפים בקבוצת oxytetracycline ופלצבו טופיקלי, 70 (54%) מתוך 130 משתתפים בקבוצת minocycline ופלצבו טופיקלי, 78 (60%) מתוך 130 בקבוצת בנזויל פרוקסיד ופלצבו אורלי, 84 (66%) בקבוצת אריתרומיצין טופיקלי ובנזויל פרוקסיד בנוסחה משולבת ופלצבו אורלי, ו-82 (63%) מתוך 131 בקבוצת אריתרומיצין טופיקלי ובנזויל פרוקסיד בנפרד ופלצבו אורלי. רוב השיפור התרחש בששת השבועות הראשונים.
הבדלים בטיפול היו 1.2% ל-minocycline לעומת oxytetracycline; כ-10.9% לשילוב אריתרומיצין ואוקסי לעומת oxytetracycline; ו-12.3% לשילוב זה לעומת מינוציקלין. -3.5% לאריתרומיצין ואוקסי בנפרד לעומת הנוסחה המשולבת ו-5% לאוקסי לעומת oxytetracycline, 6.2% לאוקסי לעומת מינוציקלין, ו-6.1% לאוקסי לעומת הנוסחה המשולבת.
עמידות לטטרציקלין הפחיתה את היעילות לשני הטטרציקלינים. הטיפול עם העלות תועלת הגבוהה ביותר היה אוקסי.
מיגבלות מחקר כללו אחוז גיוס נמוך, התמקדות באקנה בפנים, הבדלים בהיענות ביחס להרשמה למחקר קליני.
הבדלי העלות-תועלת בין הטיפולים השונים היו גדולים; עלות-תועלת של הטיפול הזול ביותר (אוקסי) היה פי 12 יותר גבוהה לעומת מינוציקלין. יעילות קלינית של טטרציקלין אורלי מפוצה באמצעות עמידות פרופיוניבקטריאלית. לעומת זאת, טיפול טופיקלי הכולל אריתרומיצין ואוקסי לא הושפע מהעמידות אך לא היה טוב יותר מאוקסי לבד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!