תיאוריות שונות הוצעו במטרה להסביר כיצד Atrophic Gastritis עשויה להביא להתפתחות סרטן קיבה. פקטור אפשרי אחד התורם למצב היא הפרעה בתפקוד מחסום רירית הקיבה.
מחקר חדש בדק אם קיימים שינויים בחדירות של רירית הקיבה לסוכרוז בחולי Atrophic Gastritis.
במסגרת המחקר השוו בין 22 חולים עם Atrophic Gastritis ובין 21 ביקורות נורמליות.
Gastritis סווגה לפי שיטת Sydney מביופסיות אנדוסקופיה של אזורי Corpus ו-Antrum בקיבה.
כל הנבדקים נחשפו לעומס סוכרוז אורלי (100 גרם), והפרקציה של סוכרוז שהופרשה בשתן נמדדה באמצעות Gas Chromatography-mass Spectrometry.
מתוצאות המחקר עולה כי הפרקציה של סוכרוז שהופרשה בשתן לאחר העמסה אורלית היתה גבוהה באופן משמעותי בקרב חולי Atrophic Gastritis, בהשוואה לביקורות (חציון של 0.08% לעומת 0.04%, P=0.003). נמצא קשר חיובי בין הפרשת סוכרוז ובין דרגת הדלקת הכרונית (חציון הפרקציה שהופרשה דלקת קלה 0.06%, דלקת מתונה 0.08%, דלקת קשה 0.18%, P=0.04) ולא לדרגת האטרופיה ברירית הקיבה.
גם הופעת Intestinal Metaplasia היתה קשורה בהפרשה מוגברת באופן משמעותי של סוכרוז. עם זאת, בניתוח רב-משתני , כולל Intestinal Metaplasia, רק דרגת הדלקת היתה קשורה בקשר חיובי להפרשת הסוכרוז.
לסיכום, Atrophic Gastritis קשורה בחדירות מוגברת לסוכרוז, עובדה המרמזת על דלף של רירית הקיבה. נראה כי הדלף קשור לדרגת הדלקת ולא לדרגת האטרופיה. לממצאים יכולים להיות השלכות על המחלה והסיבוכים הקשורים ב- Atrophic Gastritis.
Digestion. 2005 Oct 20;72(4):201-206
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!