חסמי ביתא אינם מונעים דליות ושט בחלק מהמטופלים עם צירוזיס (NEJM)

ממחקר חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine עולה כי חסמי ביתא לא-סלקטיביים אינם מונעים התפתחות דליות בושט בחולים עם שחמת כבד. העורך מסכים, אך מזכיר כי הממצאים אינם משנים את תפקיד חסמי ביתא בנבדקים עם דליות מוכחות.

חסמי ביתא לא-סלקטיביים מורידים את הלחץ הפורטלי ומונעים דמם של הדליות (Variceal Hemorrhage), השפעתן במניעת התפתחות דליות אינה ידועה.

החוקרים אספו 213 חולים עם צירוזיס ויל”ד פורטלי וחילקו אותם לטיפול ב-Timolol, חסם ביתא לא-סלקטיבי (n=108), או פלסבו (n=105). בתחילת המחקר, מפל הלחצים המינימלי בורידי הכבד (Hepatic Venous Pressure Gradient HVPG) היה 6 מ”מ כספית בכל המשתתפים. המדד העיקרי היה התפתחות דליות בושט-קיבה או דמם דליות. כל שנה חזרו על בדיקות אנדוסקופיה ו-HVPG. חציון משך תקופת המעקב עמד על 54.9 חודשים.

במהלך תקופת המעקב, לא נמצא הבדל משמעותי בשיעור המדד העיקרי בין מטופלי Timolol (39%) וקבוצת הפלסבו (40%, P=0.89), כמו כן לא נמצא הבדל משמעותי בשיעורי מיימת, אנצפלופתיה, השתלת כבד, או תמותה. תופעות לוואי חמורות נרשמו ב-18% ממטופלי Timolol וב-6% ממטופלי הפלסבו (P=0.006).

שיעור התפתחות דליות היה נמוך במטופלים עם רמת HVPG קטנה מ-10 מ”מ כספית בתחילת המחקר, ובאלו בהם HVPG ירד במעל 10% לאחר שנה. שיעור התפתחות הדליות היה גבוה יותר במטופלים בהם HVPG עלה ביותר מ-10% לאחר שנה.

למרות שהתפקיד של חסמי ביתא לא-סלקטיבים במניעת דמם דליות הוכח לחלוטין בנבדקים עם דליות מוכחות, החוקרים מצאו כי חסמי ביתא לא-סלקטיביים אינם מונעים דליות בחולי צירוזיס ויל”ד פורטאלי. לא ניתן להמליץ על שימוש נרחב בחסמי ביתא באוכלוסיה זו, בגלל הקשר עם שכיחות מוגברות של תופעות לוואי חמורות. עם זאת, אפילו באוכלוסית הנבדקים עם צירוזיס מפוצה, החוקרים הצליחו לאשר את הערך המנבא של רמות HVPG בתחילת המחקר ושל ירידה של מעל 10% ברמות HVPG, כאשר האחרון אמור להיות המטרה במניעה פרמקולוגית של דליות.

במאמר מערכת, ד”ר מוקהרג’י וד”ר סורל מאומהה, כותבים כי ייתכן שגסטרואנטרולוגים צריכים להשתמש במדד HVPG כמדד קליני ולא רק ככלי מחקרי. עד שניתן יהיה לחזות במדויק מתי יתפתחו דליות, מתוצאות של מחקר זה נראה כי אין להשתמש בחסמי ביתא במטרה למנוע התפתחות דליות. עם זאת, הממצאים אינם צריכים להשפיע על ההמלצות הקיימות לשימוש בחסמי ביתא, לבד או בשילוב עם אנדוסקופיה, במטרה למנוע דימום בחולים עם דליות מוכחות בושט.

N Engl J Med. 2005;353:2254-2261, 2288-2290

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן